החצויה

יש רגעים שהכל מתגמד לעומתם , והשאלה " 'what if "  לא מפסיקה להתרוצץ במחשבות.

אתמול חזרתי מהחופשה עם החברות , מזקינטוס.

חשבתי שידעתי איך זה יראה ולאן אני נוסעת אבל נוכחתי לדעת שלא ידעתי כלום. אני תמימה.

האי כולו מפוצץ בבריטים ברמה שהאי נראה שייך לבריטניה ולא ליוון. הבריטיות הולכות שם בהלבשה שהמנטרה שלה " מינימלית ככל האפשר". 

לובשות את ההלבשה התחתונה של ופשוט יוצאות החוצה, ממש תחרות מי הכי זנותית שאפשר. 

השבוע התחלתי קצת בדיכאון , ישר כשהגענו ראינו איזה מלון שמו אותנו, שלושת החברות האחרות עשו בלגן והחליפו מלון אבל חברות שלי לא רצו אז אני נתקעתי שם.

מיום ליום המצב השתפר , וממסיבה למסיבה ובריכה לבריכה.והשתייה והשתייה.

זקינטוס זה אי מהמם ביופיו, מישהי שם טענה שזה " תאילנד באלפיים שקל". ואנ מאמינה לה.

הפלגנו בספינה לאי שבו יש אונייה טרופה , מקום שנקרא shipwerck, חשבתי שמתי והגעתי לגן עדן .

הרגע הכי יפה בחופשה הזאת.

והמשכנו מסיבות מסיבות מסיבות.

הגעתי במין מטרה להשתרלל כמה שאפשר אבל כשראיתי מה הולך שם לא רציתי להיום עם אף אחד. הרגשתי שאני כמו כלי קיבול.

הניצול והזנות כיבו לי כל רצון להתחרמן עם מישהו וללכת עד הסוף, הייתי הבתולה מריה.

השכרנו סירת מנוע והיות שאני היחידה שיודעת אנגלית טוב מאוד אני לקחתי את הפיקוד על הסירה , האדם הסביר לי כי זאת הייתה אנגלית מסובכת מדי לחברות שלי, אז הייתי קברניט לשלוש שעות.

היה מדהים שטנו לאן שרק רצינו ואז עזרנו . באמצע שום- מקום היה אבן ענקית מחודדת , אחד הנציגים שהיה איתנו קבע למשימה לעלות על האבן/מקום התאבדות הזה , זה היה משימת התאבדות מילולית. כל שנייה נחתכתי והגלים עוד שנייה ניפצו אותי למוות על הסלעים לרמה שאין לי מושג איך אני פה בבית כותבת עכשיו.

זה היה שווה את זה, הרגע הזה שהיינו על הקצה ואף אחד לא דיבר או צייץ ורק מסתכלים קדימה לנוף המשתק והעוצר נשימה הזה , זהו רגע אף אחד לא ישכח.

ומסיבה ומסיבה ומסיבה. ואחרי שהייתי נהג תורן (השכרנו טרקטורונים) במסיבה הקודמת תורי היה להשתכר למוות.

ירשתי מאבא שלי את הכבד האלכוהליסטי , שתיתי 10 שוטים ורק אז התחלתי להיות בראש טוב לעומת חברות שלי שברביעי כבר היו גמורות.

הגענו לשם והייתי עדין בראש טוב. התלבשתי סקסי ביותר עם המחוך תחרה הלבן שלי שנראה טיפה כמו טופ תחרה, הלבשה תחתונה, אבל פיציתי על זה בסקיני צמוד ומחטב ארוך. זאת הייתה מסיבת אנונימוס, מסיבת מסכות .

דיברתי עם היפיוף לפני שנכנסתי, הייתי חייבת להתנצל ולפתוח איתו דף חדש, מה שעלה לי בוויכוח עם החברה הכי טובה שלי כי היא הייתה לבד . מה שידעתי בדיעבד.

היפיוף היה הנציג שלנו ואני מכירה אותו כבר ארבע שנים , הוא גר איתי בארץ בעיר שלי, והוא עובד לחודשיים בתור נציג בזקינטוס עם ישראייר. אני לא אהבתי אותו בכלל , האהבה העצמית שלו מגיעה עד לאלוהים נותנת לה כיף ויורדת למטה. זה כיבה לי כל משיכה אליו והוא נראה טוב. שנאתי אותו על זה ועוד יותר שנאתי את זה שכולם אוהבים אותו ומעלים לו עוד יותר את האגו , כאילו הוא צריך... . בכל מקרה לא הייתי נחמדה אליו בכלל וזרקתי עקיצות ממש מגעילות. מעולם לא התחברנו הוא תמיד היה מפלרטט עם החברה הכי טובה שלי ולא הכי מתייחס אלי. אז אחרי כל מה שאמרתי לו , רציתי לבקש סליחה ולפתוח איתו את כל מה שאני חושבת עליו.

אז עשיתי את זה, ואמרתי לו שהאהבה העצמית שלו הגעילה אותי ושלא התחברתי אליו כי הרגשתי שהוא מזויף לא אמיתי, שאני רואה את התדמית שהוא מציג ולא את היפיוף האמיתי. הוא אמר לי שהוא מעולם לא נטר לי טינה או לא אהב אותי שזה נהפך להדדי בגללי, להפך שהוא חושב שאני בחורה אינטליגנטית ואחת שהוא היה מוכן לעצור הכול ולהיות איתה. לבסוף פתחנו דף חדש ונכנסנו פנימה.

עשינו בלון ביחד, שזה הדבר הכי כיף שיש בעולם העלוב הזה !!!!!

זה בלון עם גז צחוק, ואתה נושם ונושף עד שאתה לא יכול כבר...... פתאום אתה כבר לא שומע מוזיקה ואתה לא רואה טוב, וקשה לך לעמוד על הרגליים ואתה רק נקרע מצחוק ונקרע חזק ! הסטלה הכי טובה בחיים שלי.

אחרי זה אני זוכרת במעורפל שלקחתי שלוק מבריטי אחד, לוק מהבקבוק בירה שלו והתחרטתי באותה שנייה שלקחתי, וזה בגלל המבטים שהוא וחברים שלו נתנו לי והצחוק שהם צחקו.

מאותו הרגע אני לא זוכרת כלום, אני יודעת רק מה שחברות שלי סיפרו לי. 

קרסתי.

התחלתי להתחרפן ואז לצחוק ואז לבכות ואז לרקוד ולא הצלחתי לעמוד על הרגליים.

הוא לא הצליח לנצל אותי וזה כי הייתי מוקפת בחברות שלי שאוהבות אותי כל כך.

מסתבר שאמרתי להן שנראה לי שהוא שם לי משהו וישר הן לקחו אותי תחת חסותן, ואחרי שהמצב נהיה חמור הן לקחו אותי הביתה, למלון. היפיוף היה איתי וסחב אותי למלון. אני זוכרת שנרדמתי בבכיי והן ביחד איתי בכו וליטפו אותי.

הוא לא הצליח לנצל אותי וזה הדבר היחידי שמנחם אותי עכשיו.

לקחתי רק כמה שלוקים כך שבבור למחרת סבלתי מהנגאובר רציני ולא משהו מחמיר מדי.הוא שם לי משהו בוודאות ולא מצאו אותו ואת החברים שלו אחרי. פלור, חברה טובה שלי אמרה לי שהוא הסתכל עלי וחיפש אותי ממש אחרי השלוק. 

המחשבה על מה יכול היה לקרות מפחידה מדי, ואני לא מרשה לעצמי לחשוב עליה...

אני לא אתן לזה להרוס לי את החופשה המדהימה שהייתה לי עם החברות המדהימות שלי. 

הכול הוכנס לפרופורציות עכשיו , אחרי הלילה ההוא . כל מי שידע הושבע לא לספר לעולם ואף אחד מהמשפחה שלי לא יודע ולא ידע. 

אני לא מספרת כדי להכחיש ואני אומרת את זה במודעות מלאה. 

לא לוקחת יותר מאף אחד שום שתייה או כוס . לא יודעת מה האינטרס שלו לעשות לי את זה במקום שהוא יכול לזיין מישהי בהסכמה מלאה אחרי דקה של ריקודים צמודים. אני מניחה שיש גברים שזה הריגוש שלהם, לדעת שזה ניצול כוח מלא. 

טוב זה עושה לי רע מדי לדבר על זה..

בקיצור הייתה חופשה מדהימה ואני זוכרת אותה כך .לקחים למדתי וזיכרונות יפים יש לי.