http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326אני והמחשבות שלי. חצויה בין שני דברים .heCopyright 2026 the splitted one. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14782722<div align="right" dir="rtl">מה עשיתי לעצמי לעזאזל ?? למה חשבתי שאני חכמה יותר, שאני יודעת יותר טוב מאמא שלי ופאקינג כל עולם. למה יצאתי מהצבא למה למה למההה בבקשה אלוהים אני חייבת להצליח לחזור. למה שיקרת להם , למה זה היה כל כך קל . למה זה היה כל כך קל להגזים? אני מפחדת, מפחדת שהתחלתי את החיים העצמאים שלי בטעות. בבקשה שזה לא יהיה זה בבקשה. </div>Wed, 06 Apr 2016 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14782722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14782722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14782712<div align="right" dir="rtl">מה עשיתי לעצמי לעזאזל ?? למה חשבתי שאני חכמה יותר, שאני יודעת יותר טוב מאמא שלי ופאקינג כל עולם. למה יצאתי מהצבא למה למה למההה בבקשה אלוהים אני חייבת להצליח לחזור. למה שיקרת להם , למה זה היה כל כך קל . למה זה היה כל כך קל להגזים? אני מפחדת, מפחדת שהתחלתי את החיים העצמאים שלי בטעות. בבקשה שזה לא יהיה זה בבקשה. </div>Wed, 06 Apr 2016 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14782712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14782712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14487543<div align="right" dir="rtl">לשנה החדשה אני אאחל את כל דברים הטובים שלא קרו לי בשנה שעברה. האמת שבמבט לאחור , אני לא יכולה לסכם את השנה הזאת כשנה כיפית ובלתי נשכחת. אז אאחל לעצמי שאת שנת 2016 אני אוכל לסכם בהנאה רצופה וטהורה, שתהיה שנה מדהימה ובלתי נשכחת. שנה כזאת שכאשר יגיע הסילבסטר הבאה אני אגיד לעצמי " וואו זאת הייתה חתיכת שנה.." </div>Fri, 01 Jan 2016 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14487543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14487543http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14468846<div align="right" dir="rtl">תמיד התגאתי על היכולת שלי להעסיק את עצמי, על זה שאני אוהבת להיות לבד. יש המון אנשים שאני מכירה שמפחדים מהלבד הזה, שמוכרחים להיות מוקפים בכל רגע ובכל עת באנשים , בחברים. אני לא כזאת. אני צריכה מנה שבועית גדושה של קצת זמן לבד עם עצמי . בין אם זה באמבטיה מרגיעה או קריאת ספר. כל החברים שלי יודעים שאני כזאת. אני גם יכולה להיעלם פתאום מהצורך הזה. אני כבר תקופה ארוכה מדמיינת את עצמי חיה לבד בדירה עם עצמי או עם שותפה, דירה שהיא לא עם משפחתי. אבל השבת הזאת אני מרגישה בודדה . רבתי עם החברות שלי ועם אמא ועם האחות הגדולה, ועם הבחור אני גמרתי מלפני שבועיים. אני מרגישה כעת שאני לא יכולה להעסיק את עצמי שאני טיפה משתבשת... מוצאת את עצמי מצפה ליום ראשון , לצבא, לכך שהזכות בחירה שלי נשללת ממני לגבי הלוח זמנים שלי. אני רוצה כרגע שהוא יהיה מפוצץ שלא יהיה לי רגע דל , שאני לא אסתכל באייפון ואקלוט שאין לי הודעות מאף אחד . רוצה להיסחף לשגרה חסרת המעצורים הזאת עד לסופש הבא. להתרחק מכולם ומהראש שלי , מהמחשבות. כרגע אני מרגישה כאילו אני בסרט רע והמוזיקת רקע שלי היא מלנכולית .</div>Sat, 26 Dec 2015 17:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14468846http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14468846http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14468427<div align="right" dir="rtl">נמאס לי להתאכזב . נמאס לי שהאנשים הכי חשובים לי לא עומדים בהבטחותם, מאכזבים. כולם מאכזבים במיוחד העולם. ושוב ושוב . מה עוד יכול לקרות לי בשישי הארור הזה?? אין כסף ואני יודעת אבל זה מתחיל לאלץ את החיים שלי לפנות למקומות שאני לא בטוחה שאני רוצה . לשנות את המסלול ששלי. תמיד חשבתי שאני אהיה שונה, שאני אשבור את המעגל חונק הזה שעובר במשפחה, שאני אהיה יותר טובה מזה אדע יותר טוב. אבל אני כמו כולן נשברת .. המשפחה לא תוכל להחזיק אותי ולתמוך בי בתקופה הארוכה הזאת. ואני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני בעיקר מאכזבת את עצמי, למה אני לא משתנה? למה אני לא מכריחה את עצמי לעשות את הצעד הכפוי הזה ולהיפתח רגשית ומינית.. בא לי להיעלם, לשכב לי על חוף באיזה מקום שקט למדי עם ספר טוב להישאב לסיפור אחר משלי. הספרים הם נחמה אבל נחמה מתעתעת , זה לא מחזיק מעמד . וזה גם עולה כסף שכרגע אין לי לבזבז. איפה הם האנשים שאמרו שכסף לאו דווקא מנהל את העולם..</div>Fri, 25 Dec 2015 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14468427http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14468427http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14449389<div align="right" dir="rtl">אז מה אני אספר בינתיים אחרי חודשים ללא כתיבה פה.התגייסתי אני מה שנקראה הפרגית החדשה בבסיס וכולם חגים על זה. צעירה פעורה, מלשבית וכינוים אחרים מזלזלים.הכרתי חברה מדהימה שלצערי לא תשרת איתי , אבל חברה לחיים היא בבטחון מלא תהיה.החברה הכי טובה שלי טסה לשלושה חודשים לארצות הברית המזוינות , קשה לי כל כך בלעדיה. לא חשבתי שיהיה לי ככה קשה.כיף לגלות שהחשיבות של אדם חשוב בעינייך היא יותר ממה שחשבת שהיא.מסתבר שאני לא משתנה , שוב מהפחד להיפתח הרסתי לי מערכת יחסים שיכלה להיות מדהימה עם אדם מדהים.יש משפט כזה שאומר " החיים משתנים מהר, אנשים משתנים לאט" . לא יכולה שיותר מלהסכים עם המשפט הזה.אני רגילה מדי ללבד , זה שלא הייתי במערכת יחסים מעולם השפיע עלי . אני אוהבת את הלבד שאין דין וחשבון לבן אדם אחר חוץ ממני וגם זה לא.חברה שלי עלתה עלי יפה מאוד, היא אמרה שכשאני מפחדת אני פשוט בורחת ונעלמת. זה בדיוק מה שעשיתי לו .אני פחדנית.מקווה שיבוא האחד שאני אעשה לעצמי את השינוי בראש המעצבן שלי .בינתיים אני מייחלת לזמנים טובים יותר, כשהייתי קטנה ולא התמודדתי עם דברים גדולים ומסבכים, מייחלת שיהיה לי טוב בצבא ושאמצא</div>Sat, 19 Dec 2015 11:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14449389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14449389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14377805<div align="right" dir="rtl">חזרתי לזה, מרגישה כמו חולת אלצהיימר שנסחפת לרגעי הצלילות הנדירים. הספרים והשגרה עמוסה לא יכולים להגן עלי תמיד. הספרים, התחליף שלי להרבה דברים וביניהם המערכות יחסים שלי . או יותר נכון מחסור המערכות יחסים שלי. אני נסחפת באהבה הדמיונית והיא מספיקה אבל לפעמים אני חוזרת למציאות, להרגשת הבדידות והייאוש . אני אוהבת את זה כל כך. להיסחף למציאות אחרת לפתרון ונחמה שנמצאים דפים אחדים ממני. לא נותן לי להתעסק בי ובחיים שלי. אבל אז יש הפוגה , ואני חוזרת להרגשה. שבסוף היום אחרי הבילוי עם החברות הכי טובות וגם בזמן אני מרגישה שאני לבד. אין לי את האדם שמבין אותי וגורם לי להרגיש לא לבד, להרגיש שלמה. אני נשמעת פתטית ועצובה, דכאונית כמו אחת הדמויות שאני קוראת בספרים. זה לא שאני עברתי משהו חריג, אבל הבנתי שלפעמים לא צריך לעבור משהו בשביל להרגיש כל כך , מחפשת מילה בשביל זה... כל כך ריקני. אולי זה הקטע שלא עובר עלי כלום חוץ מהסיפור המסריח של ההורים שלי, השריטה שלי. אולי זה הסיבה שאני לבד, ואני לא יכולה להיפתח לגברים. רוצה להיות טיפשה וחולמנית, כמו הדמויות שלי .. אני מחזיקה מעצמי כרציונלית אבל גם אני</div>Mon, 07 Sep 2015 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14377805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14377805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14377254<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי. לפעמים אני מתכננת לחזור הביתה ולכתוב להשתחרר קצת אבל זה לא קורה. זה משהו שמאפיין אותי, לחשוב על משהו שאני צריכה לעשות ואז לא לעשות אותו כי שכחתי או החיים פשוט הורסים כל תוכנית. אתמול לייזי , החברה הכי טובה שלי, הוציאה אותנו למסיבה. לפעמים אני חושבת שבלעדיה החיים החברותיים שלי היו פשוט בשפל המדרגה. בלעדיה זה יהיה רק אני והספרים. אני קוראת לה לייזי כי היא האדם הכי עצלן בעולם , אבל אני אוהבת אותה ואוהבת את זה. אני פלור ולייזי , החברות הכי טובות שלי יצאו אתמול למסיבה . קשה לי לעמוד מול לייזי, יש לה דרכי שכנוע טובים ביותר ואני פשוט לא יכול להגיד לה לא. אז שמתי את הטופ השחור שלי שחושף את החזה שלי והחצאית השחורה החדשה שקניתי בעבודה, היא כביכול מאוד חסודה מגיעה עד לברכיים עד שאני מתחילה לזוז ושמים לב שני השסעים שמגיעים כמעט עד למפשעה, חצאית קלאסית וסקסית ביותר ונעלתי את נעלי העקב השחורות עם התחימה המוזהבת, עקבים של אלה יוונית גבוהים ואציליים. הרגשתי סקסית וזה מה שרציתי להרגיש. הגענו למקום עם האוטו של לייזי, הנהג תורן של הלילה, ונדהמנו מכמות האנשים שהיו בכניסה, ובכל ז</div>Sun, 06 Sep 2015 14:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14377254http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14377254http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14368654<div align="right" dir="rtl">יש רגעים שהכל מתגמד לעומתם , והשאלה " 'what if " לא מפסיקה להתרוצץ במחשבות. אתמול חזרתי מהחופשה עם החברות , מזקינטוס. חשבתי שידעתי איך זה יראה ולאן אני נוסעת אבל נוכחתי לדעת שלא ידעתי כלום. אני תמימה. האי כולו מפוצץ בבריטים ברמה שהאי נראה שייך לבריטניה ולא ליוון. הבריטיות הולכות שם בהלבשה שהמנטרה שלה " מינימלית ככל האפשר". לובשות את ההלבשה התחתונה של ופשוט יוצאות החוצה, ממש תחרות מי הכי זנותית שאפשר. השבוע התחלתי קצת בדיכאון , ישר כשהגענו ראינו איזה מלון שמו אותנו, שלושת החברות האחרות עשו בלגן והחליפו מלון אבל חברות שלי לא רצו אז אני נתקעתי שם. מיום ליום המצב השתפר , וממסיבה למסיבה ובריכה לבריכה.והשתייה והשתייה. זקינטוס זה אי מהמם ביופיו, מישהי שם טענה שזה " תאילנד באלפיים שקל". ואנ מאמינה לה. הפלגנו בספינה לאי שבו יש אונייה טרופה , מקום שנקרא shipwerck, חשבתי שמתי והגעתי לגן עדן . הרגע הכי יפה בחופשה הזאת. והמשכנו מסיבות מסיבות מסיבות. הגעתי במין מטרה להשתרלל כמה שאפשר אבל כשראיתי מה הולך שם לא רציתי להיום עם אף אחד. הרגשתי שאני כמו כלי קיבול. הניצול והזנות כיבו לי כל רצ</div>Sun, 16 Aug 2015 20:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14368654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14368654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14364957<div align="right" dir="rtl">זהו זה, הרגע שחיכיתי לו בזמן האחרון הגיע ואני יותר ממתרגשת לבאות. הולכת לראות בעוד כמה שעות ספורות את השדה תעופה ונפוש קצת. יותר נכון סקס סמים ורוקנרול , מתאים יותר לבחור מאשר נופש. יודעת מעכשיו שתוך שניות, לפחות בהרגשה בדיעבד, אני הולכת לחזור הביתה ולכתוב פה פוסט על השבוע שהיה לי שהולך להיות. הזמן תמיד עובר מהר מדי כשנהנים ואני בהחלט הולכת להנות קצת. אז יאללה ביי לצורך יצירת זיכרונות טובים ורעים כאחד.</div>Sat, 08 Aug 2015 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (the splitted one)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857326&blogcode=14364957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857326&blog=14364957