החצויה

ערב יום שישי. כמה שחיכיתי שהיום הזה יגיע , שהשבוע הנוראי הזה יעבור.

קורעת את עצמי עשיתי כפולות כל השבוע בשתי העבודות שלי. משבע בבוקר עד אחת עשרה בלילה.

והכול בשביל כסף.

היום ישבתי עם אחיות שלי ואמא שלי והסתכלנו על איזה זוג ממש מפורסם ומהממם מהאינסטגרם התגלמות היופי והאושר. הם לא עושים כלום בחיים שלהם חוץ מלטייל ולטייל ולטייל ולעלות תמונות. זה עורר בי קנאה.

אני לא בן אדם שמקנא , אני אדם ששואף . 

אבל הפעם קינאתי נורא, עזבו את זה שהאהבה שלהם נשפכת מהתמונות כמו גם המיניות שביניהם אבל המקומות שהם היו ונמצאים בהם זה הדובדבן שבקצפת. 

בעיני, מימוש החיים - זה שאתה מגיע לגיל שאתה כבר צריך לחשוב יותר מכמה שניות לאן בא לך לטוס, מרוב שהיית בכל כך הרבה מקומות.

פשוט לבקר ולטוס זה המוטו שלי בחיים. אני רוצה כל שנה לטוס למקום מדהים אחר וחדש, לראות תרבויות חדשות ולהיחשף כמה שיותר.

אז אפשר להבין למה זה מעורר בי כל כך קנאה, הם כנראה עשירים בקטע מטורף אם הם יכולים להרשות לעצמם . הן לא עובדים הם פשוט טסים מתאילנד ליוןן לאוסטרליה להוואי לאינדונאזיה ... וזה לא נגמר.

ופה הקטע המבאס, אני קורעת את עצמי נפשית ופיזית בכפולות בשביל לעשות משהו מהנה בחיים שלי בזמן שהם עושים משהו מהנה בלי לעבוד בכלל. 

זה מצחיק איך שיש אנשים שפשוט החיים שלהם הולכים הרבה יותר בקלות.

למרות שאני מאמינה שאדם צריך לעבוד בשביל כל דבר שהוא מקבל ורוצה, אחרת אין הערכה וסיפוק עצמי. 

אני רק מקווה שאני באמת יממש את הרצון הזה שבי ולא אהיה מאלה שהחלומות שלהם פשוט נשכחו מהם.

קראתי איפשהו את המשפט הזה והוא חקוק בי כבאבן, "if your dreams doe'snt intimidate you, there are'nt big enuogh ". 

אז שלי כן, בריבוע. 

בקצרה, אני חולמת ואני רוצה לעבור לגור בארה"ב . או לפחות לנסות. אבל המחשבה מפחידה אותי לגמרי. מאיפה מתחילים ?

יש לי שאלות לגבי כל נושא וזה מעורר בי פחד לעשות דברים בלי לדעת לפני . אני חייבת ללמוד להשתחרר ולנסות.