החצויה

אז זהו נגמר היום, היום שהוא לגמרי בשבילי ובזכותי. 

קצת הופתעתי שלא קיבלתי ברכות מאנשים שציפיתי אבל בו זמנית לא היה אכפת לי כי הבנתי מי חשוב לי ולמי אני חשובה באמת.

קיבלתי אהבה היום בכמות שאני לא רגילה לה והבנתי כמה שאני פגומה . להבין דבר כזה ביום הולדת זה הזוי ומצחיק.

אנחנו לא משפחה של "אני אוהבת אותך " אבל בכלל לא. לא אמא אבא או אחיות שלי ואני מביניהן אומרות את זה מתישהו ואפילו ביום הולדת זה נדיר.

אני מניחה, בעצם יודעת שהכל נובע מזה שאני רגילה לא לשמוע את זה מאז שאני ילדה. קשה לי להביע רגשות ממש ולהגיד את שלושת המילים האלו זה בכלל אתגר רציני.

שמעתי את שלושת המילים האלו אולי פעם אחת מכל בן משפחה שלי. 

קשה לי להגיב לשלושת המילים האלו, זה גורם לי להרגיש אי נוחות .

כמה הזוי ומתוסבך זה שאני מרגישה יותר קלות להגיד את זה לחברות מאשר משפחה?

והיום הבנתי את זה באמת.

סיפרתי לחברה השנייה הכי טובה שלי את "הסיפור שלי" הסיפור המתוסבך והדפוק שלי שפשוט לא יצא לי להגיד לה כי זה לא משהו לספר כבדרך אגב. אבל הייתי חייב לספר לה ולא היה לי אכפת שזה ביום הולדת שלי.

עצבן אותי שהבן אדם שאני הכי רוצה להיות איתו ביום הולדת שלי לא יודע חתיכת סוד רציני שלי. אז סיפרתי והיא אמרה לי כמה הזוי ומתוסבך המצב שלי ואני בעצם.

כולם צוחקים עלי שאני קפואה, שיש לי לב מאבן ואני יודעת בלב שלא שהם פשוט לא מכירים אותי , שהם לא יודעים שכן יש לי רגשות אבל האמת היא שבאמת יש לי לב קר וקשה . יש לי חומה ושלושת המילים האלו פשוט לא מצליחות לפרוץ אותה.

יש לי חסינות אמיתית, אני לא בוכה במציאות משום דבר אבל שום דבר,אבל אני יכולה לבכות ימים ואוקיינוסים מסרטים . זה לא שהמציאות ומה שקורה בחיים שלי לא משפיע עלי ריגשית , זה כן אבל זה לא מוציא ממני דמעות. 

אני לא מתרגשת עד לדמעות מברכות לפחות לא עד היום. היום התרגשתי והרבה מברכות ונזלו לי שתי דמעות או שלוש.

הזוי שהאנשים שהכי פגעו בך יכולים הכי לרגש אותך ולהפוך את עולמך.

אבא שלי , החולשה הכי גדולה שלי. יכול לרגש אותי ברמות שאף אדם לא יכול ויכול להרוס אותי.

אז היום הוא בחר לרגש אותי. בברכה של שלושה משפטים שעשתה את הכל.

והיום נגמר ואני צריכה כזאת מנוחה מהטלטול הריגשי הזה שחוויתי היום. 

לחזור להיות אני הקפואה.