החצויה

לזן האנושי אין את היכולת לעכל טוב דברים . ואני לא מתכוונת עיכול פיזי ומכאני של מזון, אני מתכוונת לעיכול של אירועים ומצבים בחיים.

לא משנה כמה שידברו וינסו להבהיר ולגרום להבין, קשה לעכל.

קשה לעכל שהזמן רץ מהר מדי .

לפעמים אני לא עומדת בקצב ומרגישה שאני מבזבזת את החיים שלי בעוד שהזמן ממשיך לרוץ את הריצת מולטי-מרתון שלו בזמן שיא.

היום חברה שלי , פחות או יותר, מתגייסת.

פאק.

זה לא נעכל , הגעתי כבר לשלב הזה בחיים שלי ואני עדין לא מעכלת.

חשבתי שכן והתייחסתי לזה בקלילות ראש עד שהרגע להוכיח את זה באמת הגיע.

אבל ככה זה כנראה, מגיעים לכל אירוע מלהיט וחשוב, נקודת מפנה, נקודת שיא בחוסר עיכול מפליא של המצב ומתרגלים .

אם יש משהו שלמדתי בשנותיי הצעירות והספורות הוא שאולי הזן האנושי לא יכול לעכל ,אך הוא מסתגל לכל מצב. אין כזה דבר שמעכלים , רק מסתגלים. 

לא משנה איזה חרא אתה תאכל מבן אדם, יגיע שלב שבו אתה תהיה אדיש אליו . הסתגלות ט-ה-ו-ר-ה .

לקח חשוב שלמדתי בכוח מהחיים שלי. 

מקווה לעכל את המצב עד שיגיע תורי.