החצויה

אז נגמר הנשף. נסגר פרק בחיי , סופי. 

מבאס קצת לבוא לאירוע מסוים בידיעה שזה יגמר מהר מדי ואז כשזה נגמר, זה רק מרגיש שזה נגמר מהר מדי. 

אבל ככה זה החיים כל דבר שמחכים לו ונהנים ממנו, נגמר ולא בדרך שעוברים דברים רגילים אחרים, אלא בדרך הכי מהירה שאפשר. 

ככה זה הרגעי אושר, הם בלתי ניתנים לתפיסה , cature the moment, הם חולפים ושברירים , רגעי האושר.

היה אחלה נשף, הרגשתי מהממת וגם קיבלתי מחמאות רבות ובמיוחד על השמלה המטריפה שלבשתי. זה פשוט כיף להרגיש יפה.

את היום של הנשף התחלתי עם שתי החברות הכי טובות שלי הלכנו ביחד לספר וצחקנו וחיכינו שכל אחת תסיים, התאכזבתי קצת מהשיער אבל ככה זה כשאת מגיעה עם תמונה בראש, לא תמיד מה שמדמיינים ורוצים מתגשם. אחר כך המשכנו אני והחברה הכי טובה שלי לאיפור. 

אני לא אוהבת להתאפר ,אני מרגישה מזויפת, מזופתת. כאילו אני לא יפה בזכות עצמי, כאילו זה שקר. כאילו אני מלבישה על עצמי מסכה שהיא לא אני.

בנוסף אני גם הכי שונאת את הבנות המגזימות האלה שפשוט יש להן שפכטל של מייקאפ על הפרצוף ,אני בגישה של basic is beautiful. ואם את יפה את גם תהיי יפה בלי איפור.

האירוע היה נחמד ושמחתי שהוא היה ונגמר.

לקראת הסיום, כששמנו את השיר חובה הזה, שכולם עוד שניייה בוכים ומתחבקים, השיר שמסיימים איתו כל ערב פרידה וסיום ובמיוחד נשף, עמדתי בתור לשירותים ורק ספגתי. לא הצטרפתי לרגע , רציתי לעמוד מהצד ולספוג את הרגע הזה . לחקוק אותו טוב טוב במוח שלי ולנסות לתפוס את הרגע. הצטערתי שלא הייתה לי את המצלמת פולוראיד שלי ( שעדיין לא קניתי אותה אבל אקבל אותה למתנת יום הולדת מאמא שלי, זה הדבר היחידי שרציתי) ושלא יכולתי ליטארלי לתפוס את הרגע. ידעתי ואני יודעת גם עכשיו שאני לא אראה 95% מהאנשים שראיתי נשף ושהסתכלתי עליהם בזמן השיר חובה. ושמחתי.

אני באמת מסופקת שסיימתי תקופה יפה מהחיים שלי.

יש לי קטע כזה וקטע טוב שאני לא מהמתמרמרות האלו שבוכות על זה שהאירוע ובכלל דברים חשובים ומהחיים נגמרו , אני רק שמחה שהם היו ושסגרתי פרק או אירוע מסוים בחיים שלי. מסתכלת על זה בתור שלב נוסף לעתיד הקרוב-רחוק שלי. לפחות אני לא בכיניית ממורמרת.

ועכשיו אני יכולה להוריד עוקב מאנשים שלא התחברתי , לא שלא אהבתי פשוט לא אכפת לי מהם. זה קצת מגעיל וצבוע שאשכרה חיכיתי לפאקינג סיום כדי להיפטר מהם ,ואין דבר יותר שנוא עלי מלהיות צבועה , אני לא מצליחה לתפוס איך אנשים יכולים לעשות את זה ועוד כל כך טוב. אבל זה לא מצביעות זה נטו מנימוסים ולמנוע ויכוחים ומריבות איכשהו.

עכשיו מחכה לדבר "המרגש" הבא בחיים שלי, כי ככה זה החיים סוחפים אותך לשגרה ואתה רק מחכה וחיי את החיים מאירוע מרגש אחד לאחר. מציפייה אחת ולציפייה מחודשת , לריגוש חדש.