They see things I'll never see…

בטח שמוזר לי.

כמה זמן עובר מהר. כמה מחשבות עוברות מהר. כמה מעשים עוברים מהר.

ברור שמוזר לי.

כבר שנה ב', וכאפות לנפש מתקבלות כל תקופת מבחנים.

כשהציונים לא כמו שציפית, וכשאתה נמצא כבר בחברת אנשים כ"כ מוצלחים ומגלה שאתה מאוד בינוני.. ביחס למוצלחים אמנם, ולא לאוכלוסיה בכללותה- אבל בינוני. ממוצע.

כמה שאני שונאת ממוצעים וכמה שאני שונאת להיות אחת כזאת.

וכמה מחשבות, וכמה בחורים, וכמה התבגרויות, וכמה מילים ודברים שהראש מעבד הרבה יותר מהנפש.

המון דברים קטנים, המון דברים מרגשים. המון.

זה בחורים פה, וזה כאלו שם.

תחושה של חמימות בבטן, תחושה שאני לא באמת יודעת להסביר או להבין מה היא.

או מה רוצה, או מה בא לי, או מה מתחשק לי.

הצילו.