מתי בפעם האחרונה, עשית משהו, בשביל מישהו...

אני מרגישה שנהייתי קצת אגוצנטרית וזה מלחיץ...

אני אוהבת לעשות מעשים טובים, ככה סתם על הדרך...

אבל אני מרגישה שנמאס לי,

נמאס לי להיות הפראיירית שעושה טוב ומקבל זובור בחזרה...

כואב לי בלב ואני מרגישה מועקה כשבנאדם מבקש ממני עזרה ואני עונה בשלילה, אבל סה לה וי- אלו החיים...

השנה האחרונה לימדה אותי שאני לא יכולה להמשיך להקריב את כישרוני על מזבח הזמן ובסוף להדפק,

כי כל טיפה של זמן שמוענת לאחרים היא טיפת זמן שנוזלת לי בשעון החול.

והימים שלנו, הם ימים ללא זמן.

ימים בהם השמש ממהרת לזרוח ואחרי מיצמוץ מתעייפת ושוקעת...

ואולי,

אולי אני צריכה ללמוד לנהל נכון את הזמן שלי...

אולי כאן קבור הכלב...

אבל כרגע זה לא רלוונטי...

כל מה שנשאר הוא החופש של העיפרון...

אהבה,

ויק =)