מתי בפעם האחרונה, עשית משהו, בשביל מישהו...

אם יונים לבנות הן סמל לשלום, אז למה הן מחרבנות בכל מקום?!

למה הן מתנחלות על חבל הכביסה?

מטילות עוד גוש על כביסה נקייה..

מתחראות לכלב שלי על האוכל...

מעבירות לו כינים ופרעושים...

"היונים מהוות לעתים מטרד לבני-האדם. היונים מתגודדות בקבוצות גדולות שמייצרות כמות פסולת רבה באזור מגוריהן. היונים מתמקמות לעתים בקרבת מגורי האדם במקומות כגון מסתורי כביסה, גגות, מרפסות וכו' וגורמות ללכלוך, ריח רע, העברת מחלות, הלשלשת יכולה להווה מצע גידול נוח לטפילים, כמו כן לשלשת היונים בסיסית וגורמת להרס של מתכות מגולוונות כמו מרזבים ושלדי מתכת." (ויקיפדיה)

ארורות!

זה התיסכול היומי שלי...

ולפעמים החגיגה נגמרת,

צריך לחזור לשגרה,

לנצח את הסטיגמה...

להוריד את התווית השחורה שהודבקה עליי ביום הולדתי,

ולהוכיח...

להוכיח לכל המשפחה הדפוקה הזאת שאני שווה קצת יותר,

קצת יותר ממה שהעריכו אותי.

שאולי, ככה בתור השערה, לא הגיעה לי כל ההתנכלות הזאת,

אולי, בלי כל הצלקות האלו הייתי יכולה לכבוש את העולם.

אבל,

אולי בלי כל הצלקות האלו לא הייתי רוצה לכבוש את העולם.

חשיבה חיובית היא הדבר היחיד שהרים אותי בחיים.

הידיעה שאף אחד לא יאהב אותי כפי שאני יכולה לאהוב את עצמי,

שאף אחד לא יכבד אותי ויפרגן לי,

שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד,

שאף אחד לא ירים אותי ממעמקי הדיכאון,

אם אני לא אהיה שם בשביל עצמי, אני יכולה להחשב כהקצאה מבוזבזת...

אתם לא מבינים כמה זה עוזר למורל העצמי.

להסתכל אחורה ולראות את כל ההשגים הקטנים ולזקוף אותם לזכותי,

לזכותי בלבד.

בטחון עצמי.

אלוהים? ג'ה? מוחמד? ישו?

זה הכל פיקציה! מבחינתי לפחות,

אופוריה שנועדה לשרת מיליונים חסרי ביטחון,

פוחדים לחקור ולשאול את השאלות האמיתיות בחיים.

מעקה בטיחות להפחדה וטרור מנטלי של מאמינים חסרי חוש סקרנות.

אני לא כופרת באמונה,

היא משרתת את האדם בידיעת הטוב והרע.

אבל אמונה עיוורת משרתת רע במסווה של טוב.

אני ויק, ואני מאמינה בקארמה.

המוטו שלי- Smile =) and the world will smile back at you

מבחינתי, לא צריך להאמין בניסים ונפלאות ש"י'צ'פרו" מעשים טובים בעולם הבא,

צריך להאמין בגרעין הטוב באדם.

כמובן שיש רע,

אבל בלי הרע, איך היינו יודעים מתי טוב לנו?

אהבה,

ויק =)