מיומני החולמידברים שעלו לראש |
| 1/2014
אובססיה...? ולשכב, ולחשוב. והתודעה מתפצלת לה לשניים. והאחד, נשאר לו בשלו. והשני, ממשיך לרוץ לו. ועל מקרים, ועל תופעות, ועל החיים, ועל העתיד. והמחשבה, לא מתרחשת לה באחד. ולא בשני. ביניהם, עוברות להן המחשבות. ומהאחד לשני, והלוך וחזור, ושוב ושוב. והן עוברות להן בהרף, כמעט כך שקשה לשים לב מהיכן נורתה לה כל אחת.
ולדבר. ושני החלקים ממשיכים להם במשחק, כמעט מבלי משים. והאחד, עוד בשלו. לא מסוגל לזוז, וגם לא יזוז יותר. והשני, עוד ממשיך בריצה. והוא יתרחק, ויחזור. וכל נושא שידובר, וכל דיון שייפתח, יתווסף לו, ויעבור בין שניהם. יעבור, עד שיהיה אחר. חדש. ואז יצא, ויחכו להם השניים לדבר הבא.
ופשוט להיות שם. והאחד, איתי שם. כבר לא החלק, האדם. והשני כלא נראה. ולא לחשוב. פשוט להיות שם.
| |
|