בואו נראה... ש

שאני זו שנופלת בין הכיסאות. נמאס לי להיות זו שאחרי ששומעת את מה שהיא יודעת שהיא תשמע ולפחד להדליק את הוואטסאפ מחשש שיראו שהתחברתי וראיתי את מה שידעתי שיקרה.

כי הם מתייחסים לזה כמו אל דבר טהור וקדוש, ומשאירים אותי ליפול בין הכיסאות.

כי אני באה בתחושה טובה וברגשות טובים, מקווה לקבל את מה שהובטח לי זה חודשים, ולגלות שכל מה שחשבתי אינו אמיתי. שכל מה שציפיתי לא נכון. שכל מה שקיוויתי בכל לךיבי כי יתגשם ויהיה נכון... הוא שקר אחד גדול. אכזבה אחת גדולה.

במשך שנים קיוויתי לקבל את זה, או שלפחות זה הרגיש לי כמו שנים? אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז, אבל לבסוף קיבלתי את זה. והייתי מאושרת עד הגג!

בירכו אותי, חייכו אליי בפנים צבועות ובירכו אותי כשמאחורי גבי ביקשו שאחזיר את זה. המשכתי בדרכי עוד שנים, או בעצם חודשים? לא זה היה שבועות אולי?

וקיבלתי עוד משהו. עוד פעם מאושרת עד הגג- שמחה שקיבלתי עוד! הרגשתי מוערכת. הרגשתי מאושרת. הרגשתי... הרגשתי... אהובה!

התעלמתי מהפנים הצבועות של כולם ושמחתי בכל ליבי!

ואז- כולם רמזו לי, דחפו אותי. הרגשתי שוב אהובה ומאושרת, והייתה לי הזדמנות! ואז בא ההלם.

זה חמק ממני, האבן הקשה שהחזקתי בידיי נמסה לי מבין אצבעותיי וירדה מטה מטה. נעלמת לי אל תוך האדמה, נבלעת לאט לאט.

חור בלב הרגשתי, ואז קלטתי- כל מה שאמרו לי היה נכון. כל מה שסיפרו לי עליו, כל מה שביטלתי בלי משים היה נכון (?).

עצוב כל כך לגלות שהזהירו אותך עוד ועוד אבל לא הקשבתי לאיש. הייתי באמונה עיוורת, וכל דבר קטן כבר נראה לי כמכשול גדול.

אני בונה ביטחון של שנים, אני קונה אמונה של אנשים במשך שנים ומאמצת אל ליבי, ואכזבה. אכזבה,אכזבה,אכזבה ושוב אכזבה.

הרגשתי בתמיון, הרגשתי בגיהנום.

זה עבר לי. לקח לי זמן אבל העבר החל להישכח. אבל שוב אכזבה.

ולמה?

כי העזתי לעמוד על שלי ולהילחם.

דיברתי וניסיתי לעזור אבל קטלו אותי. זה מה שכל הזמן קורה. ואז? אני הרעה כמו תמיד.

פעם שלישית באתי בהצעה חביבה ונדחתי. למה? לטובת זה.

שוב אכזבה.

אכזבה,אכזבה,אכזבה.

אם אתם לא עוזרים? אם אתם פוגעים? אל תבואו אליי ותיכנסו לחיי.

אל תיכנסו לליבי מלכתחילה. אל תיקחו ממני הכל!! פשוט אל!

אין לי כוח או סבלנות אליכם או למישהו מכם. זה קדוש, אני יודעת! תפסיקו רק לנפנף בזה מולי כל הזמן, ואני אפסיק להעמיד פנים שזה לא מפריע לי ואני  מאושרת.

כמו תמיד.

כי לש' אסור להיות עצובה. לש' אסור להראות חולשה, כי כש-ש' עצובה ש' רעה ומכשפה.

אני יודעת.

סתם התחשק לי לפרוק פה כעסים, כי גיליתי שאין לי אצל מי מבלי להפליל את עצמי ><

אז בכל מקרה..
שבת שלום ומבורכת,

בברכה
ש'.