בואו נראה... ש

בכל דבר בחיים, בכל תקווה
בכל שביב של אושר ושמחה
בכל רגע אחד בודד שמרגישים שהחיים מסתדרים באורח פלא..
תמיד יהיה הפתיל.
תמיד יהיה הניצוץ הקטן, שבנשיפה קטנה של אוויר גורם להכל התפוצץ בבת אחת.
גורם לכל המחשבות, הפחדים, העצבות והדיכאון לצאת החוצה.
הדבר שגורם לך לרצות ולהתחבא מפני העולם כולו ורק למרר בבכי עז.
הדבר הזה הוא הרסני, חזק... פוגעני...
הדבר הזה הופך את עולמך מחדש...
הדבר הזה הופך לניסיון בעתיד, למרות שבהווה הלב פועם.
פועם עוד ועוד... פועם לא סתם.
פועם בכאב.
כאב לב...

והכל התחיל מניצוץ פשוט.
ניצוץ קטן.
ניצוץ של אמת.
של האמת ושל המציאות שבאה לעורר אותנו.

הניצוץ הוא המציאות. המציאות תמיד תגיע אלינו, תהרוס את מה שחלמנו עליו.

רק ניצוץ אחד דרוש לפיצוץ ענק.
ובסוף? רק מחכים לאש שתסיים לצאת, תסיים להתפשט ותסיים לבעור בחוזקה.
מחכים לסיום, ומסתכלים על ההרס שנגרם.

עפר, פחם, מוות... כאב ורוע. זה מה שיש בסוף, זה מה שחווים.

ניצוץ אחד, כדי שכל זה יקרה...
רק אחד קטן.

אחד.