הבעיה הכי גדולה שלי בחיים- זה שאני לא סגורה על עצמי.
אני יכולה היום לרצות לבן, ומחר אני ארצה שחור.
אני הפכפכה, לא סגורה על עצמי, ולא יודעת מה אני רוצה.
או בקיצור- אני אישה.
אני עושה כאב ראש לעצמי.
אתמול היה לי טוב, והיום הטוב של אתמול גורם לי לבכות.
ואני בוכה מלא לאחרונה. עם סיבה ובלי, וזה בכלל לא לעניין.
לגבי הפוסט הקודם- באמת עברו עלי ימים מאוד קשים. זה היה סוף סמסטר, והיו לי כמה פרוייקטים להגיש ולא ממש עמדתי בזמנים.
וכשכתבתי שקשה לי, ואין מי שיעזור לי- ברגע האחרון מצאתי עזרה במקום הכי בלתי צפוי, והכל הסתדר לטובה :)
ועכשיו? עדיין לא טוב לי.
אני כבר לא יודעת את מי להאשים. הלימודים כמעט נגמרו, בעבודה די נחמד לי, מזג האויר מעולה בעיני, והסקס מצויין.
למה אני עדיין לא מרוצה? משהו בי התקלקל, שמחת החיים שלי נאבדה.
מה עוד מעצבן אותי?
הוא מעצבן אותי.
לפני שהוא נסע לחו"ל פעם ראשונה, אפילו לא רמזתי- אמרתי באופן מפורש: "שלא תעז לחזור מחו"ל בלי מתנת יומולדת בשבילי."
לא רק שהוא לא קנה לי כלום בחו"ל, (אגב, ברור לכם שלא ביקשתי הרבה, נכון? כולה רציתי איזה מגנט למקרר או מזכרת אחרת שמוכרים לתיירים ביורו וחצי) כשהוא חזר, הוא בכלל לא זכר שיש לי יומולדת באותו שבוע. אומנם הוא התקשר להגיד מזל טוב, וגם זה אחרי שאמרתי לו באופן מפורש שחסר לו שלא. אבל מתנת יומולדת לא קיבלתי. ועכשיו תוך פחות מחודש הוא חזר פעם שניה מחו"ל, ושוב- שום דבר בשבילי.
ואתם בטח תגידו, מה הבעיה שלך- הוא לא חבר שלך, הוא לא חייב לך כלום.
ברוסית אומרים- Любишь кататься люби и саночки возить.
אתה אוהב סקס איתי? כיף לך לזין כוסית בת 25?
אז תשקיע! וזה לא מובן מאליו מה שקורה בינינו, אז תפסיק להתייחס לזה כאילו זה כן.
חוץ מצרכים פיזיים, יש לי גם צרכים רגשיים.
ולא, לא ביקשתי מערכת יחסים רצינית, וממש לא דיברתי על אהבה.
אני רוצה דברים מאוד פשוטים:
- בדרך כלל אני מבשלת לנו. סתם שתדע- זה לא קל. (למרות שאני מאוד נהנת לבשל!) אז מדי פעם, כשאין לי זמן לבשל, יהיה נחמד אם במקום להאכיל אותי בשניצל קפוא מהפריזר ששוכב שם מתקופת האנטיוכוס- תיקח אותי לאכול בחוץ, או תזמין אוכל הביתה... אני מאוד משקיעה, ומכל הלב- אני חושבת שמגיע לי להתפנק מדי פעם, לא?
- בכללי זה יכול להיות נחמד מדי פעם להחליף אווירה. כל מה שאנחנו עושים זה לראות סדרות, לאכול ולהזדיין. אפילו הפעם האחת שהלכנו ביחד לסופר-פארם ליד הבית שלך הייתה שינוי מאוד מרענן בשבילי!!!
- אחרי סקס- אני צריכה חיבוק. זה צורך פיזי קיומי של נשים- מוצי פוצי אחרי סקס. וזה שאתה ישר לוקח את הנייד ליד ושוכח מקיומי... גורם לי לרצות לא לבוא אליך יותר.
- והכי חשוב- נכון אני תמיד מקשיבה לך? אתה מספר לי דברים, ואני מקשיבה, גם כשזה לא ממש מעניין לי. אז גם אני צריכה שיקשיבו לי. רוב האנשים שחשובים לי ויקרים לי רחוקים ממני. פה במרכז יש לי רק אותך, וחברה טובה- שכרגע המוח שלה נדפק מההורמונים של ההריון. יש לי חברים מהעבודה והלימודים, ויש לי שותפים ומכרים... אין לי עם מי לדבר. אין לי למי לספר מה עובר עלי. אני מדברת כל יום עם חברות בטלפון, אבל כל כך חסר לי לדבר לפעמים עם אנשים פנים מול פנים. אני יודעת שאני מזיינת לך את השכל, ולא באמת אכפת לך מכל מיני שטויות של לימודים ורכילות על חברות שלי... אבל פשוט תקשיב לי לפעמים, טוב?
ואתם יודעים מה מצחיק?
עברתי עכשיו על רשימת פוסטים קודמים, ומצאתי בטיוטות את זה:
03/04/2013
אני לא בחורה עם דרישות.
לא צריכה מתנות, לא צריכה מילים יפות ומחמאות, לא צריכה יחס, הודעות, טלפונים...
אני רק צריכה שתספק אותי במיטה, וכשאנחנו לא ישנים ביחד- מדי פעם נחמד לי לקבל שיחת לילה טוב.
אז בבקשה, תפסיק להתייחס אלי יפה.
כי גם ככה קשה לי לא להתגעגע.
אני פשוט לא סוגרה על עצמי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
