לאחרונה כל מה שקשור בזוגיות- מתרגם בראש שלי באופן אוטומטי לסקס. אני לא יכולה לחשוב על הבחור שאני יוצאת איתו בלי להעלות חיוך דבילי על הפרצוף תוך כדי שאני נזכרת בפעם האחרונה שהיינו ביחד.
הוא פשוט עושה לי את זה. וזה לא שהוא חתיך אלוהי, או רוסי, או בגילי, או בכלל סוג הטיפוס שאי פעם חשבתי שאני אמשך אליו.
הוא חכם- הוא יודע הכל על הכל, הוא מריח טוב, יש לו ידיים נעימות, יש לו קול מרגיע.
הוא לא משקר לי, הוא לא מספר לי סיפורים...
כאילו הוא כן, כל הגברים כן. אבל הוא עושה את זה בקטנה.
אני שונאת אמירות כמו: "את האישה הכי יפה בעולם" "היופי שלך סינוור אותי"... כי תכלס, אני אפילו לא בטוחה שאני יפה.
אני כוסית: אני גבוה, רזה, ויש לי ציצי גדול ביחס לגוף. אבל מפה ועד שהיופי של יסנוור אנשים? זה לא מחמיא לי, ולא מוציא אתכם באור חיובי. אז למה?
אכפת לו ממני. אני יודעת שכן, גם בלי שהוא יגיד לי. וזה כיף לי.
כי לאחרונה אני מרגישה שלאף אחד לא באמת משנה מה קורה איתי...
אתמול חגגתי בחתונה של חברה טובה בצפון, היום התעוררתי עם האנגאובר מטורף, נסעתי עם ההורים למרכז- ונסיעה עם אבא שלי באוטו זה כאב ראש בפני עצמו. במקום להגיע הביתה ולהתפרק על המיטה- הצטרפתי עם ההורים לארוחת ערב אצל חברים שלהם.
ועכשיו אני יושבת בבית לבד, גמורה מעייפות. וחושבת על סקס. חושבת על הבחור, על הידיים שלו, על הלשון שלו...
אני פשוט רוצה סקס!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
