לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


~

Avatarכינוי:  Maa

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2016

סדר


כשדברים קצת יוצאים משליטה, הדרך היחידה להתחיל לחזור לשליטה זה לפחות לארגן לעצמך את המטרות.

אז הנה.

זה הולך להיות פוסט ממש לא מעניין, אתם באמת לא צריכים לטרוח לקרוא.

 

תחום הבריאות

  • הבנתי שלספור מאקרותזונה (יחסי שומן-פחמימות-חלבון) זה לא בשבילי. כרגע נתמקד על לאכול שומנים ופחמימות ראויים, ואחר"כ ננסה לאזן את היחס ביניהם. צעד-צעד.
  • להגביל קפה עד פעמיים בשבוע.
  • לנסות להקפיד על ארוחות בוקר המורכבות בעיקר מחלבון. בצהריים ובערב לתת יד חופשית יותר.
  • לנסות להעביר את אימוני הכוח יותר לקראת הערב.
  • לנסות לבנות תפריט תזונה עם נטורופת או תזונאי.

תחום הנפש

  • להתחיל את GirlSpo מחדש (מדריך לבניית מחשבה חיובית ובריאה).
  • לא לעלות על המשקל למשך חודש (יאפ, מעיין, את יכולה לעשות את זה).
  • לסגור את הטיול ליוון.

התחום החברתי

  • לדבר עם חברתי הטובה ולנסות לראות לאן מתקדמים.
  • לקבוע מפגש עם אמא - להקדיש לה זמן.
  • לקבוע מפגש לתכנון טיול עם חברים.

תחום הלמידה

  • ללמוד כל יום מ10-13. לנסות לדאוג שתהיה ארוחת צהריים מוכנה מראש כמה שאפשר.
  • לנסות לסיים השבוע את החומר למבחן בחז"ל.
  • לבנות ביום רביעי מערכת לשנת הלימודים (אחרי איסוף הדרכון!).

תחום הייעול של הזמן הפנוי

  • לנסות לדאוג לראות וידאוים לשיפור מיומנויות למידה.
  • כשאין לי כוח ללמוד להמשיך ללמוד לתכנת.
  • לעבור על המדריך של GirlSpo.

נכתב על ידי Maa , 29/8/2016 13:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



When I box




באגרוף תאילנדי אין גילאים, או באיזה שלב אתה בחיים, ואיך הגעת לפה...
המדד היחידי הוא כמה אתה חזק, זריז, ועד כמה המבט שלך בעיניים מורעל.
זה לא משנה מול מי אני נלחמת.
גם אם זה בחור שאני גדולה ממנו ב5 שנים כנראה, יש לי אליו הרבה כבוד - אני רואה עליו בתנועות, במבט הרציני ובחוזק שהוא הרבה יותר מנוסה ממני, וזה מספיק בשביל לדעת את מקומי במגרש.
 
אבל מה שהכי כיף והכי חשוב בשיעורים זה ללמוד את עצמך מחדש.
הייתי בטוחה שיש לי הרבה בטחון, אבל פתאום חוזר לי הקול החלש יחסית ליד האנשים שסביבי.
שכחתי מה זה אומר להיות חדשה, שכחתי איך זה להשתלב פתאום מחדש בקבוצה.
כל הגעה שלי לשיעור מצריכה ממני הרבה כוחות נפשיים,
כי זה אומר להלחם מול אנשים שאולי לא רוצים להלחם מולי,
אבל לנסות להוכיח להם שיש לי מקום פה.
זה לקבל את המבט ההתחלתי שיש פה אישה בקבוצה גברית,
ולנסות להראות שאני לא פחות יכולה מכל אחד אחר.
זה לנסות ללמוד, ולתאם, ולהפתיע את שותפיך לאימון.
זה למקסם את יכולות הגוף שלך ולבחון את הגבולות שלו כל פעם מחדש.
זה להפעיל את השכל, לחשב, ולהבין שכל תנועה טובה מתחילה במחשבה תחילה.
 
זה קרב.
לפני כל שיעור אני אוספת את עצמי, ממלאת את הרעל בעיניים ומנסה להשתחרר ולהתרכז בו זמנית.
והיום חששתי להגיע לשיעור לבדי לשם שינוי, כי נרשמתי עם בן-זוגי,
אבל באתי, והתמודדתי מול אנשים חדשים, הישרתי מבט וניסיתי ככל יכולתי.
והיי, אפילו חטפתי מכה לפרצוף - וזה אומר שהתנהגו אליי שווה בשווה ולא רחמו עליי רק כי אני אשה.
אז נצחתי בקרב, אבל המערכה עוד ארוכה. קול
נכתב על ידי Maa , 3/8/2016 01:39  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,097
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , צבא , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Maa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)