http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267~heCopyright 2026 Maa. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14927606<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">זוכרת את הפעם ההיא שנפגשנו בסנטר?</div><BR><div id="_mcePaste">זו הייתה אחרי שיחת טלפון מביכה, ולבסוף התפתחה ציפייה שהתממשה.</div><BR><div id="_mcePaste">ואז בא עוד מפגש ועוד אחד, והתחלנו למנות אותם באלבומי תמונות עם שמות מצחיקים.</div><BR><div id="_mcePaste">תכננו לעת כל מפגש מה בתכנון, והענקנו אחת לשנייה כינויים שחלקם עוד משמשים!</div><BR><div id="_mcePaste">זה היה לפני 8 שנים.</div><BR><div id="_mcePaste">והנה השתנה במעט אופי המפגשים,&nbsp; ומרוב שנפגשנו, הפסקנו למנות אותם.</div><BR><div id="_mcePaste">אז - היינו צעירות מדי כדי לשבת בבית קפה.</div><BR><div id="_mcePaste">ולא מכבר הרי שוב עשינו לנו פגישה, פגישה-מספר-אנילאיודעתמה.</div><BR><div id="_mcePaste">והיה כל-כך כיף, כאילו זו פעם ראשונה.</div><BR><div id="_mcePaste">וישבנו שעות כאילו היה לנו כל-כך הרבה לגלות,</div><BR><div id="_mcePaste">אבל האמת הפשוטה היא - שעברו 8 שנים.</div><BR><div id="_mcePaste">הרבה דברים חלקנו מאז:&nbsp;</div><BR><div id="_mcePaste">את החטיבה והתיכון, את הגיוס שלך ושלי, שחרור, פרידות וחברויות, צבא, לימודים, כניסה למסגרות ויציאה מהם.</div><BR><div id="_mcePaste">הרבה רגשות שצפו ונשטפו, והרבה זכרונות, בעיקרם - טובים.</div><BR><div id="_mcePaste">אפשר להספיק הרבה ב-8 שנים!</div><BR><div id="_mcePaste">למדנו לסמוך אחת על השנייה, וגילינו מה היא באמת חברות טובה; כמעט ישר מהפעם הראשונה.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שתזיז הרים בשבילה, גם אם זה אומר שזה לא כל כך נוח בשבילך.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שגם בתקופות עמוסות ומנותקות, אתה תדע שתוכל לפנות אליה, והיא תמיד תהיה זמינה.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שתוכל לספר הכל ובדיוק מה אתה מרגיש, ולדעת שלעולם לא ישפטו אותך על הדרך בה פעלת.</div><BR><div id="_mcePaste">אבל אם כבר תשמע עצה, אז תדע לפתוח את לבך ולהקשיב, כי מבן אדם שמכיר אותך כל כך טוב כדאי לה להשכיל.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שגם אם הדברים בחיים משתנים, אתה יודע, שכל עוד הולכים ביחד, אז השינוי הזה אף פעם לא ייצור פערים.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שנמצאת ברגעים הקשים, אבל בעיקר, גם במשמחים.</div><BR><div id="_mcePaste">זו אחת שאתה פשוט אוהב, ללא תנאים.</div><BR><div id="_mcePaste">והנה, כמעט הגענו ליום המאושר שלי, שיוביל אחריו לעוד הרבה ימים שמחים.</div><BR><div id="_mcePaste">בספר שאני קוראת המנטרה היא שאין מזל בחיים; אם יש לך משהו טוב בחיים, זה כנראה כי מגיע לך אותו.</div><BR><div id="_mcePaste">אבל אולי הסופרת לא צדקה, אולי היא פשוט לא הכירה אנשים כמוך.</div><BR><div id="_mcePaste">נדמה שאין דרך אחרת לתאר זאת: אני פשוט ברת-מזל שלפני 8 שנים, הכרתי אותך.</div><BR><div id="_mcePaste">אז פשוט - תודה על כל מה שאת בשבילי.</div><BR><div id="_mcePaste">לחיי עוד הרבה זכרונות, אהבה אינסופית, וימים שכאלה.</div></div>Mon, 30 Oct 2017 08:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14927606http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14927606http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14883826<div align="right" dir="rtl"><p>אבדתי את המכשיר הנייד שלי.</p> <p>זה זכור כרגע טוב ולא כחוויה מלחיצה,</p> <p>כהתמודדות קלילה ומפתיעה ולא גדושה בפאניקה,</p> <p>באופן מפתיע, שלא כ"כ הולם אותי, פשוט הייתי בסדר עם זה.</p> <p>הרגשתי שאבן נגולה מעל לבי - כאילו זה בא בדיוק בזמן הנכון, מתי שהייתי צריכה שזה יקרה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מאז האבידה התחלתי לדבר יותר עם זרים.</p> <p>התחלתי להרים את הקול, ולחייך גם לאנשים ברחוב שאינני מכירה.</p> <p>התחלתי להביט סביב ולספוג הכל, בין אם עצים, אנשים או מקומות,</p> <p>ועתה אני מכירה את כל התחנות של האוטובוס,</p> <p>ואת הילדה המקסימה שעולה בשעה רבע לשמונה.</p> <p>שהרי יחד עם האבידה הזו, מצאתי משהו בעצמי - אני אדם חי, משוחרר מלהיות נוכחת, זמינה, לשתף, לדעת ולהתעדכן.&nbsp;</p> <p>תחושת החופש הפתאומית הזו בלתי ניתנת לתיאור במילים.</p> <p>אך בו זמנית - אבדתי משהו אחר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בזמן כזה קל להבין מי חשוב ונשאר בחיי למרות הקשיים הטכנולוגיים.</p> <p>שהרי קשרים טכנולוגיים בעיקרם - הם קשרים שטחיים, שכן תצליח לשמור על קשר עם חבר טוב גם בהיעדר טלפון חכם.</p> <p>תמיד אומרים שרוב השטחים שלנו בחיים הם שטחיים מאז המהפכה הטכנולוגית,</p> <p>אבל קל להגיד וקשה מאוד לראות את זה.</p> <p>אז עתה, מאז אותה אבידה, אני בקשר עם פחות חברים.</p> <p>החברים עמם אני עוד בקשר למרות הנתק הטכנולוגי נמנים על שתי ידיים, <strong>אבל </strong>אני אוהבת כל אחד מהם מכל עמקי לבי.</p> <p>כיף לי להיות לידם, זה מסב לי אושר, ואני יודעת שהם שם כדי להרים אותי למעלה.</p> <p>ולעתים, כשאני קצת רוצה לשלוח תמונה של דבר כזה או אחר, או לשתף מישהו באיזה קישור,</p> <p>ואז תוהה באם להחליף לפלאפון טיפה יותר חכם - אני נזכרת במה שיש לי ומבינה שאני לא באמת צריכה יותר מזה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני מאמינה שבשלב כזה או אחר אשוב לפלאפון חכם,</p> <p>אבל לפחות לעת עתה, אמשיך להנות מהחופש.</p></div>Thu, 30 Mar 2017 02:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14883826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14883826http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14869066<div align="right" dir="rtl"><p> <object style="width: 326px; height: 200px;" width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/Z0wBrJHd9-A" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/Z0wBrJHd9-A" /> </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>הסמסטר אוטוטו מסתיים, ואיתו הרבה מחשבות.</p> <p>וואו, זו הייתה רכבת הרים אחת ענקית.</p> <p>של חוסר אמונה בעצמי ומוטביציה, לאושר גדול, ללחץ, לאמונה בדרך שלי, לחוסר משמעת, ולהצלחות.</p> <p>אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לסכם את הסמסטר הזה,</p> <p>בייחוד כשאני יודעת שאני באמצע תהליך של בנייה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל היה קשה - קשה נפשית, קשה חברתית, קשה בפן האישי וקשה בכלל.</p> <p>היו ימים שלא רציתי לקום אליהם,</p> <p>היו לילות שלא הבנתי למה אני עושה את זה,</p> <p>אבל גם היו רגעים של ניצוצות וחלומות,</p> <p>של עניין ולהט בחומר שנלמד.</p> <p>הסמסטר התחיל טוב, התדרדר בצורה מחרידה, ועכשיו הוא במגמת עלייה יציבה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>טוב, עד כמה שהתקופה הקרובה יכולה להיות יציבה.</p> <p>החודש הזה היה מלא אירועים מעצבי-חיים.</p> <p>ואני רק התחלתי, וואו.</p> <p>אני לא יכולה לחכות לראות לאן זה יתקדם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>רגע, מעיין-שלפני-חודש-תהתה-מה-הטעם-בכל-החיים-האלה,</p> <p>האם הרגע הגעת שאת לא יכולה לחכות לראות מה יקרה הלאה?</p> <p>&nbsp;</p> <p>כשאני חושבת על לאן שהגעתי, על מי שיש לי, על מה שאני עוד מסוגלת לעשות -אני אוהבת את החיים האלה.</p> <p>אתמול ישבתי על ספסל והסתכלתי על השמיים, וראיתי כיצד העננים נעים.</p> <p>תמיד המחשבה על מה שמעבר לעננים, על כל העולם שאנחנו עוד לא מכירים - גורמת לי להרגיש כזו קטנה ולא חשובה, ולכן תמיד דוכאתי מאסטרונומיה.</p> <p>אבל אתמול בפעם הראשונה נחתה עליי ההבנה - ההסתכלות שלי כל החיים הייתה שגויה לחלוטין.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא קטנה ולא חשובה. אלא יש לי את הכבוד להיות חלק מהיצירה המדהימה של העולם הזה.</p> <p>אני חלק ממשהו כ"כ מלא מסתורין, יפה ועוצמתי.</p> <p>ובגודל היחסי שלי, אני מהווה משהו מהמרקם של העולם הזה.</p> <p>ועבור מישהו אחר, אני העולם כולו.</p> <p>ובשבילו - אתן את כל מה שהעולם מאפשר לי להציע.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ועכשיו הגיעו רגעי האמת.</p> <p>זו העת לעשות, ולא לחשוב על מה עושים.</p></div>Fri, 27 Jan 2017 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14869066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14869066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14850485<div align="right" dir="rtl"><p>הקיץ הזה היה כיף, משחרר, ובמקום מסוים עזר לי לאגור אנרגיות לקראת שנת לימודים חדשה, ובכללי - לקראת שנה חדשה.</p> <p>אבל בחלק לא מבוטל ממנו - לא הייתי מרוצה.</p> <p>לא הייתי מרוצה מהחיים באופן כללי - בין אם זה במשקל שהעלתי,</p> <p>בהשקעה שלא באמת הייתה לי בפעולות (חוץ מבעבודה שאני נורא אהבתי ועודני), בחוסר המוטביציה שלי לעשות דברים, ובניוון המוחי שמביא איתו הקיץ.</p> <p>במיוחד סבלתי ממחסור בתקשורת עם אנשים שאני אוהבת ובחוסר הקשבה כנה ליקרים לי.</p> <p>רציתי להיות שמחה יותר, באמת.. אבל לא היה לי כלים.</p> <p>ופשוט נאחזתי במה שהיה לי, מיום ליום, ואני רק יכולה לתאר את התחושה של לנסות לתת לזמן לעשות את שלו, ולהבין שכרגע זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות, במקום פשוט לשקוע למצב רוח רע.</p> <p>והרבה פעמים שקעתי למצב רוח רע.</p> <p>זה יצא על האנשים שקרובים אליי, הייתי עצבנית בסופ"שים, לא אוהבת את מה שאני ואיך שאני נראית, ולא מרגישה סיפוק מהרבה דברים.<br />ידעתי שכל ההתנהגות הזו לא מוצדקת, והייתי נואשת לצאת מהמעגל הזה של ייאוש כללי, אבל לפעמים פשוט צריך לתת לזמן לעבור, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך 'בסוף הכל יעבור, את תראי'.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לבסוף הזמן עבר והגיעה תחילת השנה הסטודנטיאלית.</p> <p>שבוע לפני הייתי עסוקה בהכנות נפשיות - כל פעם חשבתי על זה ודברתי על זה, קניתי דברים חדשים לקאת השנה, הסתפרתי..<br />הכל כדי להרגיש התחלה חדשה. כדי להבטיח לעצמי שאני לא ממשיכה עם המגמה הזו של ירידה רוחנית.</p> <p>ואין ספק, המסע הזה קשה. אני רוצה שאחרים סביבי ישמחו ושיהיה לי כיף בחברתם, ואני רוצה להעניק אהבה כמו שמגיע לכל הסובבים אותי,</p> <p>וכדי שכל זה יקרה - אני צריכה להיות שלמה ואהובה עם עצמי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז בצעדי תינוק, עם החזרה לשגרה, אני מרגישה שהחזרתי את השפיות שלי.</p> <p>עדיין מלא מטלות, ומשבוע לשבוע שיעורי הבית מעמיסים, ורשימת הTO DO LIST שלי גדלה יותר מהקצב שאני מספיקה למחוק משימות.</p> <p>אבל אני עושה הכל באופן מודע, ופחות נותנת לזמן לעבור.&nbsp;</p> <p>השלב הראשון של לקבל &nbsp;את המצב ולתת לזמן לעשות את שלו היה לא פחות חשוב מהשלב הזה, אבל עכשיו הזמן לעשות.</p> <p><br />אני מאמינה שהחזרה לשגרה מלאה הביא איתו חזרה את אותה בחורה שאני אוהבת.</p> <p>ששמחה לראות אנשים אחרים ושיש לה הרבה מה לתת, שאוהבת לעזור, שאוהבת לעשות ספורט בכל ליבה, שבכללי אוהבת אתגרים, סיעור מוחין ולחשוב. אותה בחורה שכ"כ נלהבת לדבר על דברים חדשים שהיא למדה וללמד אחרים. <br />אותה בחורה שאוהבת להתלבש כמו שכיף לה, לחשוב שנית אם זה נראה מוזר ואז להחליט שלא אכפת לה כי היא אוהבת את זה.<br />את אותה בחורה שאוכלת באופו בריא ומתוך מודעות, זו שלומדת לחיות יפה עם קצת שומן בגוף, לא לאהוב אותו אבל להבין שזה זמני כי המטרה לנגד עיניה ומותר למעוד.</p> <p>והכי חשוב אך הכי קשה ליישום - לזכור שכושר, תזונה ודימוי גוף זה לא הכל בחיים, ואני שווה הרבה יותר מזה.</p> <p>לכל אחד מגיע להיות מאושר.</p> <p>ומכל זה אני לומדת שהדבר שאני יודעת הכי טוב זה שאני לא יודעת כלום. זה מרגש שיש כ"כ עוד הרבה דברים ללמוד!<br /><br />מקווה שיהיה שבוע מלא השראה, הצלחה,</p> <p>והנאות גם מהדברים הקטנים מהחיים,</p> <p>כמו שניצל טוב במסעדה. <img title="מוציא לשון" src="../moodicons/lashon.gif" alt="מוציא לשון" width="15" height="15" /></p></div>Thu, 10 Nov 2016 07:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14850485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14850485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14831008<div align="right" dir="rtl"><p>כשדברים קצת יוצאים משליטה, הדרך היחידה להתחיל לחזור לשליטה זה לפחות לארגן לעצמך את המטרות.</p> <p>אז הנה.</p> <p>זה הולך להיות פוסט ממש לא מעניין, אתם באמת לא צריכים לטרוח לקרוא.</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>תחום הבריאות</strong></p> <ul> <li>הבנתי שלספור מאקרותזונה (יחסי שומן-פחמימות-חלבון) זה לא בשבילי. כרגע נתמקד על לאכול שומנים ופחמימות ראויים, ואחר"כ ננסה לאזן את היחס ביניהם. צעד-צעד.</li> <li>להגביל קפה עד פעמיים בשבוע.</li> <li>לנסות להקפיד על ארוחות בוקר המורכבות בעיקר מחלבון. בצהריים ובערב לתת יד חופשית יותר.</li> <li>לנסות להעביר את אימוני הכוח יותר לקראת הערב.</li> <li>לנסות לבנות תפריט תזונה עם נטורופת או תזונאי.</li> </ul> <p><strong>תחום הנפש</strong></p> <div> <ul> <li>להתחיל את GirlSpo מחדש (מדריך לבניית מחשבה חיובית ובריאה).</li> <li>לא לעלות על המשקל למשך חודש (יאפ, מעיין, את יכולה לעשות את זה).</li> <li>לסגור את הטיול ליוון.</li> </ul> </div> <p><strong>התחום החברתי</strong></p> <div> <ul> <li>לדבר עם חברתי הטובה ולנסות לראות לאן מתקדמים.</li> <li>לקבוע מפגש עם אמא - להקדיש לה זמן.</li> <li>לקבוע מפגש לתכנון טיול עם חברים.</li> </ul> </div> <p><strong>תחום הלמידה</strong></p> <ul> <li>ללמוד כל יום מ10-13. לנסות לדאוג שתהיה ארוחת צהריים מוכנה מראש כמה שאפשר.</li> <li>לנסות לסיים השבוע את החומר למבחן בחז"ל.</li> <li>לבנות ביום רביעי מערכת לשנת הלימודים (אחרי איסוף הדרכון!).</li> </ul> <p><strong>תחום הייעול של הזמן הפנוי</strong></p> <ul> <li>לנסות לדאוג לראות וידאוים לשיפור מיומנויות למידה.</li> <li>כשאין לי כוח ללמוד להמשיך ללמוד לתכנת.</li> <li>לעבור על המדריך של GirlSpo.</li> </ul> <div><strong><br /></strong></div></div>Mon, 29 Aug 2016 13:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14831008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14831008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14822905<div align="right" dir="rtl"><object width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/jud8951H48o" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/jud8951H48o" /> </object> <br /><br /> <div>באגרוף תאילנדי אין גילאים, או באיזה שלב אתה בחיים, ואיך הגעת לפה...</div> <div>המדד היחידי הוא כמה אתה חזק, זריז, ועד כמה המבט שלך בעיניים מורעל.</div> <div>זה לא משנה מול מי אני נלחמת.</div> <div>גם אם זה בחור שאני גדולה ממנו ב5 שנים כנראה, יש לי אליו הרבה כבוד - אני רואה עליו בתנועות, במבט הרציני ובחוזק שהוא הרבה יותר מנוסה ממני, וזה מספיק בשביל לדעת את מקומי במגרש.<br />&nbsp;</div> <div>אבל מה שהכי כיף והכי חשוב בשיעורים זה ללמוד את עצמך מחדש.</div> <div>הייתי בטוחה שיש לי הרבה בטחון, אבל פתאום חוזר לי הקול החלש יחסית ליד האנשים שסביבי.</div> <div>שכחתי מה זה אומר להיות חדשה, שכחתי איך זה להשתלב פתאום מחדש בקבוצה.</div> <div>כל הגעה שלי לשיעור מצריכה ממני הרבה כוחות נפשיים,</div> <div>כי זה אומר להלחם מול אנשים שאולי לא רוצים להלחם מולי,</div> <div>אבל לנסות להוכיח להם שיש לי מקום פה.</div> <div>זה לקבל את המבט ההתחלתי שיש פה אישה בקבוצה גברית,</div> <div>ולנסות להראות שאני לא פחות יכולה מכל אחד אחר.</div> <div>זה לנסות ללמוד, ולתאם, ולהפתיע את שותפיך לאימון.</div> <div>זה למקסם את יכולות הגוף שלך ולבחון את הגבולות שלו כל פעם מחדש.</div> <div>זה להפעיל את השכל, לחשב, ולהבין שכל תנועה טובה מתחילה במחשבה תחילה.<br />&nbsp;</div> <div>זה קרב.</div> <div>לפני כל שיעור אני אוספת את עצמי, ממלאת את הרעל בעיניים ומנסה להשתחרר ולהתרכז בו זמנית.</div> <div>והיום חששתי להגיע לשיעור לבדי לשם שינוי, כי נרשמתי עם בן-זוגי,</div> <div>אבל באתי, והתמודדתי מול אנשים חדשים, הישרתי מבט וניסיתי ככל יכולתי.</div> <div>והיי, אפילו חטפתי מכה לפרצוף - וזה אומר שהתנהגו אליי שווה בשווה ולא רחמו עליי רק כי אני אשה.</div> <div>אז נצחתי בקרב, אבל המערכה עוד ארוכה. <img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /></div></div>Wed, 03 Aug 2016 01:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14822905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14822905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14819868<div align="right" dir="rtl"><object width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/J5P2-9YY7qU" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/J5P2-9YY7qU" /> </object> <br /> <div>הדרך להצלחה מתחילה בתכנון מטרות!<br />&nbsp;</div> <div><span style="text-decoration: underline;">מטרות לשבוע הקרוב:</span></div> <div> <ul> <li>להחליט אם אני ממשיכה עם אגרוף תאילנדי (לעזאזל זה היה נהדר!) ולדבר עם המאמן.</li> <li>לנסות להקפיד על תזונה וספורט לשבוע אחד מושלם (אחרי שבוע אחד של תזונה לקויה).</li> <li>ללמוד כל יום מ10:00 עד 18:00 לפחות.</li> <li>לסיים ערכת הקלטה לעבודה עד יום שני בערב.</li> </ul> </div> <div><span style="text-decoration: underline;">מטרות לחופשת הקיץ:</span></div> <div> <ul> <li>לטייל עם בן הזוג:<br /><span style="white-space: pre;"> </span>לשלוח מייל לסוכנות נסיעות<br /><span style="white-space: pre;"> </span>להשיג אישור נסיעה<br /><span style="white-space: pre;"> </span>להזמין חבילה (לינה+רכב)<br /><span style="white-space: pre;"> </span>והחלק הכיפי - לבנות את הטיול&nbsp;</li> <li>לעשות טיול ספונטני עם חברה</li> <li>לעשות יום כיף של אפייה וזלילת מתוקים עם חברה</li> <li>להפגש עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן</li> <li>להצטרף לSheCodes</li> <li>להרשם לסדנת פרזנטציה והצגה עצמית</li> <li>ללכת לחדר בריחה</li> <li>לחפש מלגות</li> <li>לקרוא מאמרים ולהעשיר את הידע</li> <li>להעביר הרבה זמן איכות עם בן זוגי</li> </ul> </div></div>Sun, 24 Jul 2016 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14819868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14819868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14812804<div align="right" dir="rtl"><object width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/7K2DQ8XBRbU" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/7K2DQ8XBRbU" /> </object> <div>זו תקופה כזו - קצת ברורה, קצת עמומה,</div> <div>אני רוצה להשיג מלא דברים, ואני רוצה לנוח,</div> <div>אני מתקדמת בכל הכיוונים, וקצת מהססת מהשינויים,</div> <div>לומדת על עצמי ועל הסביבה, מי באמת שם ומי עתיד להעלם,</div> <div>מאבדת את עצמי, ומחפשת תשובות,</div> <div>ותוך כדי הלהטוט המתמשך הזה, הרדיפה אחר החלומות וההגשמה העצמית,</div> <div>אני מוצאת ערבים קצרצרים שכאלו כמשכרים, אך כה חשובים.<br />&nbsp;</div> <div>יצאנו לדייט, כאילו שלא יצאתי איתך למאות דייטים כאלו,</div> <div>הסתובבנו ברחבי ת"א, כאילו שכבר לא עשינו את זה עשרות פעמים.</div> <div>אבל הרגשתי קצת כאילו זו הייתה פגישתנו הראשונה, והנה אני שם,</div> <div>מביטה בעיניים שלך, אולם לא מבוישת כמו פעם - אך מאוהבת כאילו אלו רגעינו הראשונים.</div> <div>ועכשיו קצת חבל לי שאין לי תמונות מהערב הזה, כי הוא היה לי כ"כ חשוב.</div> <div>הפשטות שלו הזכירה לי את מה שחשוב באמת. את מה שאני באמת אוהבת.</div> <div>אני אוהבת אותך כ"כ.</div> <div>אני אוהבת את הערבים הקטנים האלו ביחד, את החיוך השובב הזה שאתה לא מחביא כשאתה רואה אותי נהנת מהאוכל,</div> <div>והחיוך הזה שכובש אותי כשאתה מדבר על דברים שמרגשים אותך.</div> <div>אני אוהבת את המחשבות על העתיד, את השיחות העמוקות והטיפשיות יחדיו,</div> <div>את זה שאתה מתקן את ההגייה שלך כי אני מדברת על זה כל הזמן, ואת זה שאתה צוחק על העובדה שאני מתקנת את עצמי.</div> <div>אני אוהבת שאתה מכיר אותי כ"כ טוב, גם אם זה בלבחור אוכל.</div> <div>אני אוהבת כל דבר שהיה היום, כולל ההשוטטות בחום על מדים (שהזכירו לי ימים לא-כה-רחוקים).<br />&nbsp;</div> <div>הכל איתך הרבה יותר כיף.</div> <div>אני תוהה איך לא עשינו משהו כזה כ"כ הרבה זמן.</div> <div>זה כ"כ חשוב, לקחת פסק זמן, לעצור את הכל, לפתוח את מרחב הזמן הזה שנקרא אני ואתה.</div> <div>וכשהוא נגמר, כשהבאתי לך חיבוק ארוך-ארוך,</div> <div>נזכרתי איך פעם החיבוק הארוך-ארוך היה חלק מהשגרה, כשנפגשנו רק מדי פעם, ושעתיים נסיעה הפרידו בינינו.&nbsp;</div> <div>ועכשיו - קצת קשה לי לנשום בלעדיך.<br />&nbsp;</div> <div>אני רק רוצה להיות אסירת תודה על כל רגע שאני עם האדם היקר לי בעולם.</div> <div>אני לא רוצה לשכוח את התחושה הזו,</div> <div>אני רוצה שהמחנק הזה בגרון לא יעלם,</div> <div>כי אתה יודע איך זה,</div> <div>אני רגשנית,</div> <div>ואם אני בוכה מסרטים מטופשים של דיסני,</div> <div>איך אני לא אבכה כשהמציאות שלי היא לקום לצדך כל בוקר?</div></div>Thu, 30 Jun 2016 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14812804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14812804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14789269<div align="right" dir="rtl"><p> <object width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/ssdgFoHLwnk" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/ssdgFoHLwnk" /> </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>עת לא לדעת איפה לדרוך, ואיפה למקד את ראשי.</p> <p>לעתים לא נדירות אני בורחת לבישול ולספורט וללימודים, ושוכחת להתייחס למה שבפנים.</p> <p>משהו שם לא שלם, והגיע הזמן לעשות סדר.</p> <p>אולי ברוח החג, אולי ברוח תקופה חדשה של שינויים שמסביב.</p> <p>הבועה הזו נחמדה לי, אבל עוד מעט הכל הולך להתפוצץ והמציאות תחזור להכות בי.</p> <p>ואני לא יכולה להתחמק בתירוץ שאני עושה דברים חשובים, גם אם הם באמת חשובים,</p> <p>אסור להזניח את מה שבפנים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הרבה השתנה בדרך הארוכה.</p> <p>משהו שם חווה עליות ומורדות, בעיקר עליות, אני מודה.</p> <p>תקופה של הרבה שינויים, הרבה בי ולא מעט מסביב.</p> <p>בתקופה בה נאלצתי להתמודד לבדי עם לא מעט לחצים ודברים,</p> <p>גדלתי והתחזקתי, ובו זמנית - נכנסתי לבועה.</p> <p>התנתקתי מחדשות שהיוו חלק רציני מחיי, הלכתי והתרחקתי מאנשים בכללי,</p> <p>אני בסה"כ עדיין חברותית, אבל יש בי איזה יצר אנטיפתי שאני מנסה להדחיק.</p> <p>כאילו כולם מצפים ממני לדברים, ואתם יודעים איך אני - כשלוחצים עליי אני כמו קיפוד - מתקפלת, נרתעת ומגוננת.</p> <p>אם משהו נעשה בכוח - אתם יכולים לשכוח ממני, כי כנראה כבר הוצאתם לי את החשק אליו.</p> <p>ואולי המצב לא כזה נורא כמו שאני מתארת אותו. אבל ככה זה מרגיש..</p> <p>&nbsp;</p> <p>יתרון של התקופה האחרונה - למדתי לא לוותר על עצמי.</p> <p>ללכת לישון מוקדם, לעשות ספורט, להשקיע בדברים שכיפים <strong>לי </strong>גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים -</p> <p>כי אחרת אני מתמרמרת, ואף אחד לא אוהב להיות עם אנשים ממורמרים.</p> <p>אז הפנמתי באמת ובתמים את החשיבות של להשקיע בדברים שעושים <strong>לך</strong> טוב.</p> <p>שזה יתרון משמעותי, כי אז אני פחות מאשימה אחרים בזה שלי לא כיף. פחות אנטיפתיות, יאי!</p> <p>&nbsp;</p> <p>ובכל זאת, אין לי כוח לאנשים.</p> <p>שיחות טלפון נראות לי כמו טרחה, להפגש עם אנשים זה כיף אומנם, אבל לא שווה כמו שפעם זה היה.</p> <p>ואני רק רוצה להבין איך לפתור את זה, כי ברור לי שככה זה לא יכול להשאר.</p> <p>הבעיה היא שאני מרגישה שכולם מצפים ממני לדברים, כולם רוצים שאני אעמוד בצפיות שלהם -</p> <p>אבל אני החלטתי כבר בתקופה הזו שיותר אני לא חיה חיים של אחרים, אלא את החיים שלי.</p> <p>והסתירה הזו לא טובה לי. אולי אני צריכה איכשהו להפסיק לחשוב שכולם מצפים ממני למשהו.</p> <p>אבל זה מרגיש פשוט ככה..</p> <p>אולי הכל יסתיים כשתסתיים התקופה הזו, ביחד עם האנשים שישובו לחיי ישובו האנרגיות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני רוצה להיות שמחה, אנרגטית, כיפית, ולא רק כשאני עם עצמי.</p> <p>כי כיף לי לקום, ולהכין אוכל, וללמוד כשאני מרוכזת, ולהצליח.</p> <p>וכאילו כל השאר מסביב פשוט תקוע לי בדרך.</p> <p>אפשר להגיד שאני יותר מדי ממוקדת מטרה? לא, אני לא אסכים לזה.</p> <p>אני רוצה להצליח ולהתפתח וללמוד, ואני ממש לא מתכוונת להפסיק.</p> <p>מה שכן כדאי זה לצאת מהבועה, להפתח, לנשום עמוק...</p> <p>ולהבין שלא כל העולם נגדי.</p> <p>אני צריכה יד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואחרי שהוצאתי את כל זה אני עדיין לא מרגישה יותר טוב.</p> <p>הדבר היחיד שיעשה לי טוב עכשיו זה להוציא את זה בספורט או יוגה, או לשמוע את השיר הזה של שאקירה שאני יותר מדי מכורה אליו.</p> <p>אולי פשוט אחזור ללמוד ואקווה שזה יעבור, אבל אז שוב..</p> <p>לא פתרתי את זה, אני רק הולכת סחור וסחור.</p> <p>כנראה שפוסט נוסף יבוא בהמשך, אחד שיעזור לי להרגיש יותר טוב עם העולם.</p></div>Fri, 15 Apr 2016 17:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14789269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14789269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14664213<div align="right" dir="rtl"><p>היום מגיעים לקיצם שבועיים קצרצרים ועמוסים של חופש.</p> <p>סופית בידיי כל הציונים - והממוצע הוא בול על מצטיין.</p> <p>אבל בגלל שבחירת מצטיינים אצלנו תלויה בכמות המועמדים המתאימים, ויש מגבלת כמות - <br />אני צריכה לקבל יותר בסמסטר הבא כדי להבטיח את מקומי. מאמינה שאוכל לעמוד בזה. (:</p> <p>מחר אני מתחילה סמסטר ב' באוניברסיטה - עם הרבה רצון, קצת חשש,</p> <p>ובעיקר מקווה שהחופש שהיה לי הולך להניע אותי קדימה.</p> <p>אני מתה לראות איך אצליח לשלב את כל הדברים שהתרגלתי לעשות בחופש לתוך חיי היום-יום בלימודים.</p> <p>כי בחופש היה לי סוף-סוף זמן להשקיע בעצמי - בישלתי המון דברים בריאים וגם פחות בריאים, ואף עשיתי מלא ספורט - אולי יותר מדי.</p> <p>לא הייתי קשה עם עצמי כשאכלתי דברים משמינים (ובאמת שלא היה חסר), אבל עכשיו כשאני חוזרת לשגרת לימודים -</p> <p>אני מקווה להשאיר את הדברים המשמינים בחוץ, ואת הספורט - להשאיר.&nbsp;</p> <p>כמעט כל יום בחופש הזה פגשתי חברים, ואם לא פגשתי חברים אז הייתי עם המשפחה - אפשר להגיד שתקופה כזו לא הייתה לי מאז הצבא בערך.</p> <p>בניגוד לצבא, פה באמת היה לי חופש, מה שאפשר לי להשקיע בעצמי, וגם להספיק להשקיע קצת בחברים, ויותר חשוב - במשפחה.</p> <p>מקווה שעכשיו, אחרי תקופת המבחנים, אצליח לפגוש חברים שלא הצלחתי לפגוש בתקופה הקצרצרה הזו.</p> <p>אני מקווה שכדי שדבר זה יתאפשר הסמסטר יהיה הדרגתי.</p> <p>בכל אופן - מחזיקה אצבעות שיהיה לי שיעור מעניין מחר!</p> <p>&nbsp;</p> <p>מתגעגעת לעוד קצת חברות שלא ראיתי החופש,</p> <p>ובעיקר לשותף שלי שאראה הסופ"ש.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אנקדוטה קצרה (הסבר לציטוט בכותרת הפוסט):</p> <p>לאחרונה אני נחשפת להמון משפטי מוטיבציה חיוביים ואני מתחילה להיות מושפעת מזה.<br />ואני לגמרי אוהבת את זה. :)</p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="326" height="200" data="http://www.youtube.com/v/eT-sNf65G2g" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/eT-sNf65G2g" /> </object> </p> <p>ואני יודעת שהשיר הזה לא קשור לכלום בבלוג שלי - אבל, למה לא?&nbsp;<img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /><span style="font-size: x-small;">&nbsp;+ קליפ מגניב.</span></p> <p>שיהיה סמסטר מוצלח ללומדים מבינינו, וסופ"ש מעולה לכולם!</p></div>Wed, 24 Feb 2016 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Maa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=837267&blogcode=14664213http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=837267&blog=14664213