- חילי טרופר, "מחשבות על חינוך".

על מנת שאוכל להיות מורה פרטית יותר טובה, או בקיצור - פרטנית, אני צריכה קודם כל לשנות בתפיסת עולמי כמה דברים.

וזה אחרי שהתחלתי את כתיבתי על שינויים שיש לעשות בי כפרטנית.

אולם - המגבלות האמיתיות שאני שמה לעצמי הן אלו שאני צריכה לשנות, בתפיסת עולמי,
ולא רק בתוכן שיעור או במטרתו, ראשית - עליי לנסח את עצמי מחדש.

1. מחשבה יוצרת מציאות.

נאמר ע"י אחד האנשים הכי חכמים שאני מכירה.

מחשבה יוצרת מציאות - ואם אלו היו המחשבות שעוברות לי בראש, אז אני לא רוצה לחיות במציאות בהן הן יתגשמו.

ומכאן והלאה, ברגע שאצליח לזכור את זה, יהיה לי יותר קל ליישם את הדברים הבאים.

2.להיות בטוחה בעצמי.

אני לא יכולה להרשות לעצמי לחשוב את הדברים האלה על עצמי יותר.

כשאני שומעת שמישהו הוא חברותי, אני ישר חושבת 'למה אני לא כזו'.

כשאני שומעת שמישהו ממש מוצלח במשהו, אני ישר חושבת 'הלוואי וגם אני יכולתי'.

כשאני שומעת שמישהו עשה משהו מגניב כשהוא היה קטן, אני ישר חושבת 'חבל שאני לא עשיתי את זה.'

למה לחשוב על עצמי מחשבות כאלה כשאני לא פחות טובה מאף אחד אחר, ואף להפך.

אני חברותית יותר ממה שאני תופסת מעצמי, אני יודעת את זה וסותרת את עצמי ללא שום הסבר הגיוני.

אז השבוע הזה אני מוכיחה לעצמי שאני חברותית, אומנם ביישנית במעט, אבל אוהבת אדם.

וברגע שאני אראה את הפירות של החברותיות שלי, אני בטוחה שגם אהיה פחות ביישנית.

אם לא עוברות לי מחשבות רעות בראש, אז למה שאנשים לא ירצו להיות לידי בעצם?

אם אני מקבלת את כולם, אין סיבה שלא יקבלו גם אותי.

אם אני רק אעמוד זקוף, ואשדר בטחון ואחשוב על זה כל הזמן - בסופו של דבר, אני גם אהיה בטוחה בעצמי. 

ואין לי סיבה שלא!

כל כך הרבה דברים בנויים לפעמים סביב ה'בטחון' הזה שזה פשוט מגוחך.

3.לתת 100 אחוז.

זה דבר שקל לאמר אבל קשה להתחייב, ומאוד קשה ליישם.

נגיד, גם להתרכז בכתיבת הפוסט הזה, אני מנסה, אבל אני עדיין לא ב100 אחוז שלי.

אני מנסה להזכיר לעצמי כל רגע 'לא, עזבי את זה עכשיו, ולא אל תעני לה כרגע, זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן'.

זה לחיות חיים שהם 100 אחוז.

זה נשמע גדול, אבל אני חייבת את זה לעצמי.

הרי את הדבר הכי קשה להשיג כבר יש לי, הגבר שלי הוא 100 אחוז.

אז אני צריכה להשקיע 100 אחוז בשיעורים שלי, ו100 אחוז במשימות היומיומיות שלי בצבא, ו100 אחוז בלימודים.

כי אם לא אז יהיה לי עבודה 70 אחוז, וגם משכורת 70 אחוז.

ואני צריכה לזכור את זה תמיד - לא להכנע לבינוניות ובד בבד לא להיות נוקשה מדי עם עצמי.

4. להיות קשובה ופתוחה לרעיונות חדשים.

מי שאי פעם התווכח איתי יודע שאני מקובעת בדעתי וקשה לשנותה.

אבל לאחרונה בעקבות שיחות עם המשפחה ושיחות עם הבן זוג, החלטתי לפתוח את הראש יותר.

וכל פעם שאני מתווכחת ונתקלת במחסום שהראש שלי מציב לי, 
אני אומרת לעצמי 'רגע, תקשיבי שנייה, אולי יש הגיון'.

זה משהו שאני בהחלט מרגישה שהתחלתי ליישם.

התחלתי להקשיב יותר למשפחה, גם אם בהתחלה ההתנגדות תוססת בפנים, הרעיונות לאט לאט הם מחלחלים ואני מבינה.

אם חברה מנסה לתקן אותי בתפיסתי המוטעית, אני יודעת להקשיב ולקבל את התפיסה החדשה שלה. 

זה קרה לי הרבה ביומיים האחרונים, גם מהדברים הקטנים כמו הודעות בוואטסאפ.

בין היתר זה איזהשהו פגם שלי - לשים לב למשפטים הקצרים ולזכור את כולם.

הזכרון שלי בוגד בי בדברים חשובים יותר, אבל משום מה את הדברים הקטנים הללו שאנשים אומרים לי אני תמיד זוכרת,

ברוב הפעמים דברים שרוב האנשים היו מתעלמים מהם לחלוטין. 

רק שההבדל הפעם שאני גם מקשיבה להם ונותנת להם לחלחל במקום סתם לזכור אותם "לרעה".

אני רוצה לעבור לצד של תוכונותיי כפרטנית, אבל זה אשמור לפוסט הבא,

כי עם כמה שאני רוצה לתת 100 אחוז בפוסט הזה ולסיים אותו,

אני לא יכולה להתעלם מזה שאני צריכה ללמוד למבחן.