היום מגיעים לקיצם שבועיים קצרצרים ועמוסים של חופש.

סופית בידיי כל הציונים - והממוצע הוא בול על מצטיין.

אבל בגלל שבחירת מצטיינים אצלנו תלויה בכמות המועמדים המתאימים, ויש מגבלת כמות -
אני צריכה לקבל יותר בסמסטר הבא כדי להבטיח את מקומי. מאמינה שאוכל לעמוד בזה. (:

מחר אני מתחילה סמסטר ב' באוניברסיטה - עם הרבה רצון, קצת חשש,

ובעיקר מקווה שהחופש שהיה לי הולך להניע אותי קדימה.

אני מתה לראות איך אצליח לשלב את כל הדברים שהתרגלתי לעשות בחופש לתוך חיי היום-יום בלימודים.

כי בחופש היה לי סוף-סוף זמן להשקיע בעצמי - בישלתי המון דברים בריאים וגם פחות בריאים, ואף עשיתי מלא ספורט - אולי יותר מדי.

לא הייתי קשה עם עצמי כשאכלתי דברים משמינים (ובאמת שלא היה חסר), אבל עכשיו כשאני חוזרת לשגרת לימודים -

אני מקווה להשאיר את הדברים המשמינים בחוץ, ואת הספורט - להשאיר. 

כמעט כל יום בחופש הזה פגשתי חברים, ואם לא פגשתי חברים אז הייתי עם המשפחה - אפשר להגיד שתקופה כזו לא הייתה לי מאז הצבא בערך.

בניגוד לצבא, פה באמת היה לי חופש, מה שאפשר לי להשקיע בעצמי, וגם להספיק להשקיע קצת בחברים, ויותר חשוב - במשפחה.

מקווה שעכשיו, אחרי תקופת המבחנים, אצליח לפגוש חברים שלא הצלחתי לפגוש בתקופה הקצרצרה הזו.

אני מקווה שכדי שדבר זה יתאפשר הסמסטר יהיה הדרגתי.

בכל אופן - מחזיקה אצבעות שיהיה לי שיעור מעניין מחר!

מתגעגעת לעוד קצת חברות שלא ראיתי החופש,

ובעיקר לשותף שלי שאראה הסופ"ש.

אנקדוטה קצרה (הסבר לציטוט בכותרת הפוסט):

לאחרונה אני נחשפת להמון משפטי מוטיבציה חיוביים ואני מתחילה להיות מושפעת מזה.
ואני לגמרי אוהבת את זה. :)

ואני יודעת שהשיר הזה לא קשור לכלום בבלוג שלי - אבל, למה לא?  + קליפ מגניב.

שיהיה סמסטר מוצלח ללומדים מבינינו, וסופ"ש מעולה לכולם!