הימים שלי בתקופה זו נראים ככה:
לקום בבוקר, להתארגן ללימודים - לנסוע לאוניברסיטה.
ללמוד באוניברסיטה (כי בבית אני פחות מתרכזת), לחזור ב22:00 הביתה, להכין אוכל למחר.
להתקלח ולישון.
וחוזר חלילה.
כרגע - המצב הרוחני שלי בסדר גמור.
השכל שלי קצת עייף, אבל כל עוד אני לא מחסירה מעצמי שעות שינה - אני יכולה לחיות עם זה.
אני מקווה שלא אגיע למצב בו אני נשברת מהשגרה הזו, שיש לציין שקצת מתישה.
הדבר היחידי ששבר אותי עד כה זו נפילת מצב הרוח הלא-אופיינית שלי שהייתה לי השבוע,
אבל זה בכלל לא היה קשור ללימודים, אלא למצבי הגופני.
מה שכן - לפחות אני לומדת למקצועות שאני אוהבת.
אני חדורת מטרה - אני חייבת להצליח.
וכל עוד זה יושב לי מאחורה - אני אמשיך בכך.
אני כל-כך חדורת מטרה, שרק היום שמתי לב שכל הדברים שהטרידו אותי תכופות עד כה - חדלו מלבקר את ראשי.
אני כרגע לא סובלת מכל הלמידה הרציפה, כי אני יודעת שזה משרת מטרה שאני רוצה.
וגם יש יציאות בשישי שקצת מאווררות אותי. 
האמת שאני מופתעת וגאה מעצמי. גיליתי דברים שלא ידעתי שאני מסוגלת אליהם.
כמות השעות שאני מצליחה ללמוד מפתיעה אותי, ועוד אחרי יום כזה ארוך אני מוצאת כוחות נוספים לבלות כשעה במטבח להכין אוכל ליום למחרת.
והכי חשוב - שאני לא מוותרת על מה שהכרחי:
אוכל טוב ושינה טובה.
זה פשוט דלק לחיים בריאים. (זה וספורט)
והכי חשוב - לזכור שהכל זה זמני, לטוב ולרע.
מקווה שיהיה לי זמן לבלות יותר בכתיבה, אבל אאלץ להסתפק בפוסט זה.
שיהיה לילה נפלא. 
והנה דבר שעלול לגרום לקפצץ ולהתנועע אפילו תוך כדי שחורשים - סווינג ברקע.
(חייבת את נשמתי לחברה שהכירה לי את הסגנון הנהדר הזה, אני לגמרי מכורה!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maa