אני לא רגילה לקום עקומה ושבוזה, בלי חשק לעשות דבר,

מילא בלי חשק ללמוד, אבל בלי חשק בכלל? לא מתאים לי.

אז ישבתי וחשבתי לי מה לכתוב, ואיך לנסח. חשבתי שאולי זה יעזור לי לכתוב, כי זה תמיד כיף.

אבל אז התיישבתי וקמתי ושוב התיישבתי אחרי כל מיני סידורים.

ותוך כדי חשבתי מה גורם לי להיות ככה, הרי זה ממש לא אופייני לי - רק התחיל היום, וכבר אין כוח?

חשבתי אולי לא ללכת ללימודים, אולי לקרוא ספר.. אבל לא בא לי כלום.

תוך כדי חפשתי שיר שאוכל לצרף לפוסט, וגם אז לא מצאתי כי אין לי שירים שמתאימים למצב הרוח שלי. 

אני עד-כדי-כך לא רגילה להיות ככה. (רוב השירים שלי יפים/שמחים/גרוביים.. אבל לא מה שאני עכשיו)

אחרי לא מעט מחשבה, הגעתי למסקנה המתבקשת - אני גרמתי לעצמי להרגיש ככה.

זה פשוט מה שזה, מה שאני מאמינה בו מיושם על עצמי. You are what you eat.

יצאתי אתמול עם חברות ואכלנו מ-ל-א שטויות ודברים שרחוקים מקו הבריאות שלא יצא לי לאכול הרבה זמן,

ובטח שלא בכמות שכזו.

ועכשיו הגוף שלי כבד, עייף וכואב, וכמו כן אני חשה בתחושת כבדות.

עצוב לי לחשוב על זה, שהרסתי לעצמי יום שלם בערב אחד.

היה לי כיף, נהנתי ממש כי אלה בנות שאני הכי אוהבת לבלות איתן,

אבל האכילה המוגזמת לא הייתה שווה את זה, הייתי צריכה להסתפק בביס או שניים.

בהתחלה חשבתי שזה אולי כי יצאתי, ואחרי יציאה אולי אני עייפה בבוקר למחרת.

אבל זה נראה לי פחות סביר שכל היום יהרס בגלל שהלכתי לישון ב00:30 - זה לא כזה מאוחר.

וגם יצאתי ביום שישי והייתי לגמרי סבבה בשבת (חזרתי יותר מאוחר), אז אי אפשר להאשים את היציאה או השעה בה חזרתי.

בקיצור - אני מרגישה קקה. :(

בייחוד כי לא שמרתי על עצמי ואני בסה"כ רוצה להרגיש טוב בגוף שלי.

מרגיש כאילו הוא מחזיר לי על התנהגות לא נאותה.

בדר"כ אני לא חושבת שלחיות בריא זה קשה כי אני עושה את זה באופן מתמיד למדי,

אבל היום הזה ספציפית - זה נראה לי קשה מתמיד. 

רק שתעבור התחושה הזו, רק שיגיע עוד יום חדש שבו אוכל כראוי,

שאוכל להיות גאה בעצמי.

לא כיף להיות בגוף שאינך מרוצה ממנו, ואני ממשממש לא אוהבת להרגיש ככה לגבי עצמי.

הצילו!