מתאים לי לאווירת שישי - שקט ומהרהר.
מוזר לי לא לראות חברים בשישי, גם אם מבחירה.
זה גורם לי לחשוב על איך המעגל של החברים שלי שונה משנה שעברה.
הרבה דברים השתנו - הכימיה, האנשים, ומעגל החברים.
השנה למדתי להבין שהקשרים שמחזיקים מעמד אצלי הם קשרים שמעבר לתחביבים - הבנתי שאני לא רוצה להגדיר חבר על פי תחביבים משותפים.
אני לא יודעת אם זה סותר את העובדה שסבבה לי להפגש עם אנשים גם אם אינם קרובים בצורה מיוחדת.
אני פשוט אוהבת את השיחה, את השוני, ואת הדיון.
כשאני חושבת על זה - אני מניחה שזה מה שחסר לי עכשיו כשהצבא החליט לאמץ את חבר שלי לחצי שנה.
תמיד הדיונים איתו הם הכי מעניינים, אני אוהבת ללמוד ממנו וללמד.
אבל איכשהו אנחנו תמיד מושכים את השיחות בטלפון, וזה כאילו הוא שם, כשהוא יכול, הוא תמיד שם.
והיה לי יום די מדהים.
הבנתי מה חשוב לי, מצאתי מקום בלב שרציתי לדעת שיש לי מקום בו.
אמתתי את עצמי מול דברים שלא הייתי בטוחה שאעשה, אבל ידעתי שכדאי לנסות.
והיי, זה היה ממש מוצלח. לפעמים דברים סתם מפחידים אותנו.
ועדיין יש מקומות שמפחיד לגשת אליהם,
יש דברים שצריך לסדר בראש - מה אני רוצה לעשות, מה אני ומי אני רוצה להיות בעוד שנה.
אבל ההתפתחות הזו איטית וטובה לי.
אני חושבת, אני לומדת - על עצמי, על אחרים.
אני עוד לא יודעת בדיוק מה הדבר הבא שאעשה, אבל אני חושבת עליו.
לפחות האופציות מצטמצמות.
מה שאני כן יודעת זה איך אני מתקדמת בתחומים שקל לי לראות את היעדים בהם.
כשיש לי יעד אני מצליחה לממש אותו.
כי היום השגתי מטרה שהצבתי לעצמי - לסיים 5 ק"מ של ריצה בכוחות עצמי.
ואפילו בקצב די מרשים. אז.. יאללה, ליעד הבא! ||
שבת שלום ושקט,
מלאת הרהורים שיביאו למחשבות טובות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Maa