ברוח הטובה של אחד הזמרים האהובים עליי, ג'ק ג'ונסון, החלטתי להצטרף לאתגר הנ"ל - חודש יולי נטול פלסטיק.

האתר הרשמי של האתגר (ממליצה להציץ בלשונית הToolbox)

אז אפשר לבחור דרך האתר של האתגר לכמה זמן להרשם - ליום, לשבוע, או לכל החודש.

לא רציתי להציב מטרה קשה שלא תשיג את המטרה שלה ותייאש, אז הלכתי על השבוע הראשון של החודש,

ובחרתי לנסות להמנע מבזבוז של כ-ל פלסטיק (יש אפשרות לבחור להמנע רק מארבעת הגדולים: שקיות פלסטיק, קשיות, אריזות טייק-אווי של קפה ובקבוקים).

האמת שזה היה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע.

ללכת לחנות ופתאום לקלוט שלקחת שקית לבגד, או לשבת במסעדה ולהבין ששוב קבלת קשית, ללכת לקנות משהו לאכול ולהבין שהרבה הדברים שאנחנו קונים ארוזים בפלסטיק.

האמת האתגר הזה מאוד השפיע על המודעות שלי, וגם אם לא הצלחתי להפסיק לייצר זבל לשבוע,

אני די בטוחה שהאתגר השיג את המטרה שלו - עכשיו אני רואה את הדברים שלא הפריעו לי לפני האתגר.

במהלך השבוע של האתגר והחודש בכלל יצא לי לקבל הרבה קשיות במסעדות, וכל פעם נזכרתי בכך באיחור.

אבל עצם העובדה ששמתי לב למשך תקופה לא מבוטלת במשהו שלא הפריע לי מעולם - מעיד שיוזמי האתגר הצליחו להשיג את יעדם, איתי בכל אופן.

אתמול, אחרי שכבר קבלתי מים עם קשית לשולחן,

ובקשתי להזמין משקה נוסף, זכרתי לעצור את המלצרית ולהגיד 'אפשר בלי קשית בבקשה?'

והיום סוף סוף זכרתי להשתמש בשקית הבד שיש לי בתיק!

אז ההתנהגות הזו נכון לכרגע גוררת תגובות מצחיקות מהסביבה ומעצמי.

המלצרית לא הבינה מה מסובב לי בראש, וכשיצאתי מהסופר הרגשתי כמו גנבת עם שקית הבד,

אבל בו זמנית זה היה נצחון קטן לי ולסביבה.

ואולי יום אחד ולא כל-כך רחוק זה יהיה מקובל יותר.

אז ישנם עוד הרבה בזבוזים שאני עושה בצורה טבעית ויהיה לי קשה לשנותם, כמו באוכל, בהיגיינה ובקניות,

ואני בטוחה שיש עוד בזבוזים שניתן לחסוך אותם בדרכים שאני אפילו לא מודעת אליהם,

אבל אפשר לנסות, להמשיך בקצב שלי ולאט לאט לעשות את השינוי הזה באורח חיים.

אתגרים כאלה זה בהחלט דבר נחמד.