גם כשהמשקל שלך 57.5 ק"ג, והגובה שלך 1.58 - מדדים תקינים, גם אז תקבלי תגובה שגורמת לך להרגיש שמנה. מה הבעיה להנות מאוכל? אנחנו במאה ה-21 ובעולם המערבי וכן - אוכל מהווה הנאה, זה כיף לאכול! מחר יש לי יום הולדת אז אחותי הציעה לי לבוא איתה לארוחת בוקר, והיא אמרה שבערב נלך כולנו לג'פאניקה אומשו.. אמרתי לאמא שלי שאני מחר עם אחותי ואז היא אמרה שהיא גם מצטרפת אלינו, מפה לשם אמרתי לה גם על הערב.. שאז נהיה כולנו ושבבוקר אני רוצה להיות עם אחותי.. אז היא אמרה שהכל סובב אצלי סביב הבטן. זה לא נכון, אני אוהבת לאכול, אבל זה כל כך אנושי, לא כך? הנקודות האלה פשוט מכאיבות לי כי בחורף שעבר הייתי 65 ק"ג, וירדתי הרבה. אפילו לים אני הולכת עם בגד ים שלם ומכנסון כי אני מתביישת.. היחיד שיראה אותי עם תחתונים וחזייה זה חבר שלי, או לחילופין הבנות שהיו איתי בחדר בצבא כי אין ברירה.. לאמא שלי יש מנטליות של שנות ה-50, לאכול כדי לשרוד בלי שום הנאה מהאוכל.
-
לעשות פיל מעכבר זו המומחיות שלי לפעמים, אני קצת נכנסת להיסטריה הזו עמוק מידי. בעקרון מה שהיה זה שלפני כמה חודשים הסתפרתי והספר אז אמר לי שכשארצה אני מוזמנת לבוא לעשות פן על חשבונו.. בקיצור היום התקשרתי אליו לבקש לעשות את הפן והוא שאל 'לפני כמה חודשים זה היה?' כאילו לא זכר, אז אמרתי לו "לא יודעת כמה חודשים, פשוט אז אמרת לי שאבוא לפן על חשבונך", מפה לשם הגעתי עם עצמי למסקנה שזו קצת חוצפה מצידי ואי נעימויות כאלה קודחות לי במצפון מאד. בדיעבד החלטתי שמחר אני פשוט אגיד לו שחשבתי על זה ושתכלס הרגשתי אי נעימות על העניין ואשלם לו בכל מקרה. למרות שמדובר כולה במקרה קטן ומסכן עם בנאדם שאני אפילו לא מכירה אישית וכנראה שגם לא אכיר - אז ניחא, אבל זה עדיין מלחיץ אותי באיזשהו מקום לצאת אדם לא מנומס, חשוב לי לכבד אנשים ובייחוד בעלי מקצוע שזו הפרנסה שלהם.. אני מאמינה שאחרי שאסגור את הפינה הזו אנשום יותר לרווחה, למרות שאני רוצה גם להרגע מהעניין לפני כן... זה באמת שטויות לא כך?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad