הסופ"ש הזה עבר כמעט בחוסר מעש.. אין ספק שזה מדכא להתקע בחדר. אני נשארת בו בעיקר כי אין לי כח להתקל באמא שלי, ברגע שאני מורידה פרופיל היא פשוט לא מעיקה עלי. אז אתמול עד איזה 3 בצהריים הייתי בחדר, יצאתי לאכול כי חשבתי שהיא לא בבית ואז מהר ברחתי חזרה לחדר כדי לא להתקל בה. אחר כך הלכתי למכולת להביא חלות.. אז מה עשיתי בזמן הזה? למדתי להכין לוכד חלומות אינדיאני, מצאתי סרטון מיוטיוב שמסביר ואכן הצלחתי במשימה.. כמה שעות עברו לי בכיף בלהבין את האמנות הזו.
כשהיא הלכה לעבודה בערב שישי יצאתי מהחדר כדי להכין אוכל לארוחת שישי. קבענו שנבוא כולנו לאחותי, היה ערב נהדר.. אוכל ממש טעים וחם. ארוחות שישי כאלה הן לא דבר שקורה מספיק. חזרנו באיזה 8 הביתה והלכתי לישון. בסביבות 3 חברי היקר התקשר במהלך שמירה ודיברנו איזה שעתיים, בתחילה הוא שאל אותי אם אני כועסת שהוא התקשר אבל לא.. אני תמיד שמחה כשהוא מתקשר.. הייתה לנו שיחת נפש לילית, על הקשיים שלו בצבא, הוא אמר לי שהוא מתכנן כבר לשבור לעצמו אצבע כדי לקבל גימלים.. פאק אני לא מוכנה שזה יקרה, אני לא רוצה שהוא יפגע בעצמו. זה כואב כל כך נפשית. חשוב לי להיות שם בשבילו שידע שאני מבינה אותו לגמרי, ואת התחושות העמוקות האלה. השבוע היה לו אימון וכמעט קרס עליו מבנה, במזל הוא יצא ממנו כמה דקות לפני שהמבנה התמוטט. אם יקרה לו משהו הלב שלי פשוט יעצר במקום, הוא כל כך בר מזל, השם ישמור אותו.. לא הצלחתי להרדם איזה שעתיים אחרי שהוא סיפר לי על זה מרוב שנחרדתי. הגעתי לתקופה בחיים שמצאתי לי אהבה שטובה לי ונבנית עם הרבה קשיים אבל בהדרגה, בעזרת השם שנזכה לחוות ביחד עוד הרבה. תמיד כשאני בקשר אני מסתכלת רחוק, אני רואה אותו חלק מהחיים. אחרי השיחה שנמשכה כשעתיים בערך נרדמתי לעוד זמן..בבוקר קמתי ואכלתי.. היה בהוט גולד את הפרש הבודד עם ג'וני דפ, אז שמתי לי לראות.. סרט ממש טוב מלא הומור. אחר כך התבטלתי בחדר עד שהיא הלכה לעבודה.. הלכתי קצת לטייל ודיברתי עם חברי בטלפון וגם עם בן גרעין. תמיד זה יוצר אצלי אמביוולנטיות לדבר איתו, בייחוד שהוא שואל מה שלום החבר.. אני מאמינה שגברים לא סתם שואלים שאלות כאלה בחורות. זה קצת מהתל בי במחשבות כי היו לי רגשות אליו ואיפשהו הן מתחבאות להן כי אני במערכת יחסים אחרת.. אבל תמיד יש את "מה היה קורה אם...". אני פשוט צריכה לומר תודה לאל שעכשיו הכל בסדר, שעברתי עם בן זוגי משבר אינטימי גדול ואני מובילה אותו ממנו החוצה בהדרגה, וגם את עצמי. קשרים מעולם לא היו פשוטים והם מאד מאתגרים.
אני מתה שהשבוע הזה יעבור מהר ושיגיע הסופ"ש, בא לי כבר לפגוש אנשים.
החלטתי לנתק קשר עם הבנות מהצבא.. גיליתי את פניהן האמיתיות ואני חושבת שדיי עדיף להתרחק מכאלה טיפוסים. ראשית במהלך השבוע דיברתי עם אחת שהייתה חברה מאד קרובה בצבא, היינו ביחד בחדר ועברנו הרבה ביחד.. אמרתי לה שאני רוצה שנפגש בחמישי והיא אמרה "לא יודעת.. יהיה גשם.." וכל מיני כאלה.. קיצר אמרתי לה שגשם לא עושה שום דבר ושאפשר גם בגשם להיות במקום סגור. אחר כך באותו יום דיברתי עם עוד מישהי שהייתה איתנו בצבא והצעתי לה להצטרף אלינו, ניסיתי ליזום סוג של מפגש כזה והיא אמרה שהיא "לא יכולה". מכאן לשם התגלגל השבוע ואתמול בצהריים התקשרתי לאותה 'חברה' והיא ניתקה לי בפנים. לא חזרתי אליה.. בערב דיברתי עם חבר שלי והוא אמר לי "וואי את יודעת ראיתי בפייסבוק שכולן נפגשו" ואז אמרתי לו שהן התחמקו ממני כזה. אז כן אתמול ירד גשם כל היום ובכל זאת ה'חברה' ההיא הלכה עם כולן! הן פשוט עשו את כל זה מאחורי הגב.. מילא הייתה אומרת שהן נפגשות אחה"צ והייתי אומרת לה "אני עובדת, אז פעם אחרת.." אבל לנסות לטשטש את האמת כך? זה מעשה לא חברי בכלל. אז הייתה תקופה יפה ומצחיקה, אבל חוץ ממישהי אחת יקרה לליבי שהכרתי עוד לפני הצבא ובמקרה הייתה איתי ביחד - כל השאר מחוקות אצלי תרתי משמע, מחקתי את המספרים שלהן מהפלאפון.. מי צריך אנשים כאלה בחיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad