לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

A Moment of Clarity




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015


זו בהחלט מלחמה קשה נגדה. כל המילים המתועבות שיוצאות לה מהפה הן שקר, הרי שכל שאר האנשים שמכירים אותי לא חושבים עלי מה שהיא חושבת. בעצם היא חושבת דברים מתועבים על כולם , היא בטוחה שהיא שפויה ושהיא בסדר. יום אחד כשאהיה אמא, אדע בדיוק כיצד לנהוג, להפגין כבוד כלפיי הילדים שלי ולעולם לא אפגע בהם כמו שהיא פוגעת בי. היא פשוט אדם רע, היא שונאת אנשים ובמיוחד אותי. ומה עשיתי? אני לא בחרתי להיוולד. בסופו של דבר אני חיה חיים חסרי מסוגלות, חסרי הערכה עצמית ועם הרצון והיכולת גם לשים להם קץ. אני יכולה להתאבד אם ארצה אבל יש גם קול שאומר שיש עוד דברים שאני רוצה. אני רוצה להקים איתו משפחה, בית יפה וילדים.. לראות את העולם הגדול.. הייתה לי חברה שאמרה שהעיקר שהגוף תקין, שפיזית אני בריאה ועומדת על שתי רגליים.. אבל משמיים אולי אני בריאה פיזית ומודה על כך לאל, ונפשית אני באמת מרגישה חולה. אני מטפלת בעצמי, אני הולכת לפסיכולוגית, חבר שלי מטפל בי בלי שהוא יודע בכלל על האובדנות הזו. וואו באמת עצוב עכשיו.

 

 

נכתב על ידי Dryad , 24/1/2015 20:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




חזרה לי שוב הדלקת בגרון אז קיבלתי אנטיביוטיקה,הפעם ל10 ימים ואני מקווה שזה יגמור אחת ולתמיד את החיידק הזה.. זאת הפעם השלישית שהוא חוזר ובחיים לא היה לי חיידק כזה דביק. ככל הנראה שגרת החיים העמוסה, המצב הנפשי, המחסור בספורט והאכילה הלא מדהימה במיוחד הביאו עלי את החרא הזה.. עכשיו אני כבר מרגישה דיי סבבה רק עייפה בעיקר בגלל התרופה. הפסדתי שני ימי עבודה במפעל ואחד בצהרון אבל ניחא... ביום חמישי ביטלתי עם הפסיכולוגית כדי ללכת לעבוד ולהשלים יום מועדפת. בא לי כבר לסיים עם זה(וזה יקח עוד זמן...).

היום לא יצאתי מהחדר בגלל חרדה , אמא הייתה בבית ולא רציתי לפגוש אותה אז העדפתי לשכב בחדר עד איזה 12. יצאתי לאכול מרק וחטפתי עצבים שהיא שוב שמה את השקדים במקום לא ידוע, וזה מעצבן שהיא מחביאה כל דבר. אז חטפתי על זה התקף עצבים וננעלתי בחדר ואז אבא שלי שאל אותה איפה זה וקרא לי לאכול. אני מאד קיצונית כשאני רעבה ובייחוד כשנשבר לי מההחבאות האלה של האוכל... אחר כך יצאתי לטייל, השבוע דיברתי במפעל עם מישהו מהיישוב שהוא שנתיים מעלי וכבר מלא זמן תכננו שנלך לטייל.. חשבתי על זה שאולי אתקשר אבל החלטתי לוותר כי התפדחתי שאם הוא לא יענה וזה.. אחרי 3 שניות אני מקבלת הודעה ממנו "זאת את בואדי?" ועניתי לו שכן ואז נפגשנו במקריות גמורה והלכנו לטייל ביער. היה מהמם והפריחה של הכלניות והאירוסים מדהימה, היה יום יפה היום.

בערב נסעתי לפגוש את אחותי(שעוד שבוע עוברת לאוסטרליה עם המשפחה שלה), היא הזמינה אותי לבוא איתה ועם חברות שלה לסרט. נסענו לקניון איילון לקולנוע, קנינו כבר פופקורן ושתיה ופגשנו עוד שתי בנות.. החברה שהזמינה את הכרטיסים צלצלה לשאול איפה אנחנו ואז הסתבר שהיא בסינמה סיטי בהרצליה.אה? השעה הייתה 19:12 כאשר הסרט מתחיל ב19:20.. נסענו הכי מהר שיכולנו לסינמה סיטי ועוד חיכינו שכולן יגיעו כי היינו ברכבים שונים. השעה הייתה כבר 19:40 והלכנו מהר לאולם בידיעה שאת ההתחלה כבר פספסנו. אך הפלא ופלא! הפרסומות של הסרט נתקענו והסרט ממש התעכב כך שכשהגענו לאולם חיכינו 3 דקות והקרינו את הסרט מהתחלה בלי הפסקות או פרסומות.. נוסף על כך חילקו לנו שוקולד כפיצוי. זה היה פשוט מקרה מדהים.מוציא לשון

 

שבת שלום ומבורך.

נכתב על ידי Dryad , 24/1/2015 01:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Dryad

בת: 33

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , טיולים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDryad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dryad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)