היום היה לי מבחן בלימודים. האמת שהלך בסדר גמור חוץ מכמה טעויות. סתם אני בלחץ כי ידיד שלי לקח לי את הטופס והבוחנת כמעט תפסה אותנו על זה וכולי רעדתי עד סוף המבחן. לא נראה לי שאשב לידו במבחן הבא. נקווה שהם לא בדיעבד עושים דברים, בא לי כבר שיהיה ציון וזהו.
אחר כך נסעתי לידיד וישבנו ודיברנו על החיים. למעשה זה האקס שלי מלפני כמה שנים, סתם חזרנו לקשר בקטע הכי חברי.. פגשתי את הכלבה שהבאתי לו ליום הולדת כשהיא הייתה גורה והוא אמר לי שהיא היצור שהוא הכי אוהב בעולם והכי קרוב אליה, ממש ריגש אותי לשמוע ממנו את זה.
ואז נסעתי הביתה, אכלתי, הדלקתי נרות והתארגנתי. נסעתי לפגוש חברה, הלכנו לאכול בהמבורגריה חדשה שפתחו בזכרון יעקב והיה נהדר.
הכל התחיל בזה שבאותו יום לפני שהלכתי לפסיכולוגית התחלתי לשלוח הודעות לאנשים... פשוט ליצור קשר ולהמשיך הלאה. הכי טוב זה להיות עם אנשים, לדבר, לצחוק, להעלות זכרונות..זה בוודאי עדיף מלשקוע בתוך עצמי כמו תמיד.
הלבד והשקט, השחרור והנחת. קצת לא להאמין אבל יש משהו בשחרור ממנו שמוריד ממני את הלחץ. אין יותר פחד של זמן, פחד שהוא לא ירצה לראות אותי, פחד שהוא יכעס או ירתע ממני על משהו - פשוט שחרור מזה. הוא עשה את הבחירה שלו ואני זורמת עם מה שהמציאות נותנת. אני יודעת שעדיף להיות שמחה וגם יודעת שהתקופה הזו תהיה לא קלה בעבורי. אבל תכלס גם בעניין הזה יש איזשהו פתרון כזה או אחר.רק צריך להתגבר על הפחד ולבחור בסקרנות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad