A Moment of Clarity
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2015
המסכים כבר נהיו לפעמים כמעט החברים היחידים וכאשר באמת זקוקים לחום אז אין היכן לקבל. למעשה אבל יש בזה משהו שמספק רגעית צורך מסויים של תקשורת עם העולם החיצון מלווה באשלייה של קרבה. קשה לדעת מה הייתי עושה בלי הבלוג הזה, המסך הזה עליו אני מטיחה את כל העצבים. "לילה טוב יזרח ירח תן לו לאהוב אותך היום...". אז אני והירח והכוכבים והמחשבות. סתם יום שישי יש לו מן הד כזה של צורך לבלות, אבל לא תמיד יש עם מי.. אז.. זה מעט מעציב אבל טוב אולי אראה סרט או משהו. בימים האחרונים אני קצת מרגישה יאוש - של הוירוס, של חוסר הזכרון, של הדיכאון שבא והולך, של אי הבנת העולם כפי שהוא.. אבל טוב פגשתי השבוע חברה טובה וגם ידיד אז זה כן חיובי.. סתם צורך כזה ביחסי אנוש.
| |
| |