חזרה לי שוב הדלקת בגרון אז קיבלתי אנטיביוטיקה,הפעם ל10 ימים ואני מקווה שזה יגמור אחת ולתמיד את החיידק הזה.. זאת הפעם השלישית שהוא חוזר ובחיים לא היה לי חיידק כזה דביק. ככל הנראה שגרת החיים העמוסה, המצב הנפשי, המחסור בספורט והאכילה הלא מדהימה במיוחד הביאו עלי את החרא הזה.. עכשיו אני כבר מרגישה דיי סבבה רק עייפה בעיקר בגלל התרופה. הפסדתי שני ימי עבודה במפעל ואחד בצהרון אבל ניחא... ביום חמישי ביטלתי עם הפסיכולוגית כדי ללכת לעבוד ולהשלים יום מועדפת. בא לי כבר לסיים עם זה(וזה יקח עוד זמן...).
היום לא יצאתי מהחדר בגלל חרדה , אמא הייתה בבית ולא רציתי לפגוש אותה אז העדפתי לשכב בחדר עד איזה 12. יצאתי לאכול מרק וחטפתי עצבים שהיא שוב שמה את השקדים במקום לא ידוע, וזה מעצבן שהיא מחביאה כל דבר. אז חטפתי על זה התקף עצבים וננעלתי בחדר ואז אבא שלי שאל אותה איפה זה וקרא לי לאכול. אני מאד קיצונית כשאני רעבה ובייחוד כשנשבר לי מההחבאות האלה של האוכל... אחר כך יצאתי לטייל, השבוע דיברתי במפעל עם מישהו מהיישוב שהוא שנתיים מעלי וכבר מלא זמן תכננו שנלך לטייל.. חשבתי על זה שאולי אתקשר אבל החלטתי לוותר כי התפדחתי שאם הוא לא יענה וזה.. אחרי 3 שניות אני מקבלת הודעה ממנו "זאת את בואדי?" ועניתי לו שכן ואז נפגשנו במקריות גמורה והלכנו לטייל ביער. היה מהמם והפריחה של הכלניות והאירוסים מדהימה, היה יום יפה היום.
בערב נסעתי לפגוש את אחותי(שעוד שבוע עוברת לאוסטרליה עם המשפחה שלה), היא הזמינה אותי לבוא איתה ועם חברות שלה לסרט. נסענו לקניון איילון לקולנוע, קנינו כבר פופקורן ושתיה ופגשנו עוד שתי בנות.. החברה שהזמינה את הכרטיסים צלצלה לשאול איפה אנחנו ואז הסתבר שהיא בסינמה סיטי בהרצליה.
השעה הייתה 19:12 כאשר הסרט מתחיל ב19:20.. נסענו הכי מהר שיכולנו לסינמה סיטי ועוד חיכינו שכולן יגיעו כי היינו ברכבים שונים. השעה הייתה כבר 19:40 והלכנו מהר לאולם בידיעה שאת ההתחלה כבר פספסנו. אך הפלא ופלא! הפרסומות של הסרט נתקענו והסרט ממש התעכב כך שכשהגענו לאולם חיכינו 3 דקות והקרינו את הסרט מהתחלה בלי הפסקות או פרסומות.. נוסף על כך חילקו לנו שוקולד כפיצוי. זה היה פשוט מקרה מדהים.
שבת שלום ומבורך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad