A Moment of Clarity

האמת אני במן דאון דפוק כזה כבר מאתמול.. נסעתי אליו והאמת שהיה ממש כיף. סתם פתאום באמצע נפלתי לדאון, לא רוצה לפרט בדיוק למה כי זה ביני לבינו אבל ממש קשה לי לצאת מזה ובימי הטיפול הפסיכולוגי היינו נמנעות מלדבר על הנושא הזה.. יש לו גם בעיה בריאותית שאני ממש רוצה לעזור לו לפתור והוא הסכים לנסות ללכת לדיקור סיני.. אני ממש מקווה שזה יצליח אני כלכך רוצה להציל אותו. הצלחתי לבכות היום כשחזרתי הביתה, היה לי רע בבטן כרגיל והדאון כבר גמר עלי. אני רוצה להסתכל על הדברים החיוביים - הקרבה המדהימה אליו, הג'נטלמניות שלו, היופי שלו, טוב הלב שלו... הוא לקח אותי לשבת במקום ממש נחמד עם מוזיקה יוונית, האמת שהוא קלע בול כי אני אוהבת את האווירה הזו.. יש לי הרגשה אבל שנורא ביאסתי אותו ושזה היה יכול להגמר קצת אחרת. הוא היה כל כך מאוכזב שהוא פשוט הלך למקלחת להרגע ואז התחילו התסמינים של המחלה והוא סבל.. לפחות הייתי לידו וליטפתי אותו, אבל זה כואב לי כלכך לראות אותו במצב כזה. 

אני רוצה לספר לו על מה שקורה לי, מעולם לא שיתפתי בן זוג שלי במצבי הרוח הקיצוניים שלי, במשברים ודכאונות, במחשבות ובאפיזודות.. הוא כלכך רגיש ואני יודעת שזה יקל עלי לדבר על זה איתו, אני פשוט צריכה למצוא את הזמן הנכון. הוא בא לחיים שלי והכניס לי המון אור, הקשר איתו מחזק, אבל אני זו עדיין אני.. על כל הבעיות שנמצאות בתוכי.. האם זה אפשרי להחלים? להגיע למצב שלא אחווה יותר סרטים, חרדות, כאב שורף כזה.. זה מטומטם לומר שאני מאוכזבת מזה ששלחתי לו "שבת שלום" והוא לא השיב? אמרתי לעצמי - העיקר הנתינה, תני מעצמך, תאהבי לתת בלי רצון לקבל.. אני אדע בתוכי שאני עושה את המקסימום בשבילו. החזקתי לו את הידיים והסתכלתי עליו היום בבוקר והוא אמר לי שאני לא צריכה להיות ככה אובססיבית, אבל הוא לא מבין.... את החרדה... את זה שכשאני בדאון חיבוק ממנו הכי יעזור בעולם. כשהוא חיבק אותי אמרתי לו שזה בדיוק מה שאני צריכה כדי לצאת מהדאון, הוא ראה שאני במצב הזה. אז כן זה עזר.. אבל סתם חזרתי הביתה וכל הנסיעה רק חשבתי על הלילה.. הקצינה שלי אמרה לי באחת מהשיחות על זה שהכי חשוב להיות כנה, וגם אמרה לי שאני צריכה לנהוג כמו שאני רוצה ואם לא מתאים לו לקבל אותי ככה אז 'שלום'.. אני כמובן מרגישה אליו רגשות עמוקים וחזקים ומברכת על זה שזכיתי להכיר אותו, מעולם אף אחד לא אמר לי שאני יפה, הוא הראשון שאמר לי.. והאהבה שהוא נותן לי חסרת גבולות. ושואלים מה הבעיה? אני הבעיה...

 היום אני אצא עם חברים טובים שלי אז זה בטח יהיה מעודד.. בפניהם האמת שאני מרגישה בנוח לפרוק את הרגשות האלה, אולי הם יעזרו לי למצוא כיוון..

שבת שלום!