הבדידות של אתמול כמעט הרגה אותי. הייתי כל כך מדוכאת אז ישבתי בחדר, שמתי מוזיקה ושתיתי קפטן מורגן אל תוך הלילה. לא שתיתי הרבה כל כך, רק כוס ועוד קצת וויסקי.. כנראה בגלל תרומת הדם לפני יומיים יש לי מחסור בברזל ונראה לי שהשילוב בין אלכוהול לחוסר ברזל הוא מסוכן. אבל במצבים כאלה להסתכן זה אטרקטיבי כדי לשכוח את העולם.. הטירוף שלי יצא החוצה, שוב פעם חתכתי את עצמי. הקאתי את נשמתי כמה פעמים והתקשרתי למדא לשאול אותם מה לעשות "תשתי הרבה מים ותלכי לישון". הרס עצמי. בסוף כשפחדתי שיקרה לי משהו בלתי הפיך התקשרתי לאמא שלי שהייתה בעבודה להגיד לה ואז היא אמרה לי להעיר את אבא אז בסופו של דבר מצאתי את עצמי מביכה את עצמי מולם וזה העלבון הגדול ביותר. לשמוע אותה גם למחרת היום משוחחת עם אחותה על זה שהשתכרתי. עוד קצת והייתי מרעילה את עצמי באלכוהול, שכל מה שרץ לי בראש זה שאני רוצה למות ואז כשהרגשתי שאני עומדת להתעלף כבר רציתי לחזור לחיים.
):
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad