אולי לאהוב מישהו, משמעותו לתת לו ללכת. השלמה עם האמת הכואבת שאיתך הוא לא ירצה להיות, שאיתך כנראה שלא יהיה לו טוב כמו שאת חושבת. לאפשר לו ללכת, למצוא דבר שיעשה לו טוב, למצוא אהבה שהוא יאהב. בסופו של דבר זה צריך להתבסס על תחושותיהם של שני אנשים, ואם יצא שהם מייחסים זה לזה חשיבות הרי זה משובח. השכרות הזו שמפילה אותך לאבדון מזעיקה את דמותו במחשבותיך. בוא אלי, תחבק אותי, תציל אותי, תגאל אותי מייסוריי, מצידי שתקשור אותי ולא תיתן לי ללכת העיקר שתהיה. הכל. רק תחזור. פה ושם גם את עצמך מדברת ויודעת שהוא לא באמת שם, זה רק בדמיון. כך גדל הכאב ואת כבר לא מתעסקת בסיבה הטיפשית שהובילה אותך להזין את דמך בשיכר אלא בשלל נקודות אפלות הנוגות בתוכך.
טיפשה.
כן את סוג של טיפשה מיני רבות, בכל זאת נערה.
נדמה לי שגיליתי את הפחד הכי גדול שלי, יותר ממוות או ממחלה קשה. הפחד של להזדקן לבד, בלי לאהוב אף אחד, בלי להזדיין עם אף אחד.