משפט וחצי

כולם מדברים על הילדה מהשכונה

שגרה בקצה הרחוב, שם ממש בפינה.

כולם מדברים על הילדה מהשכונה

שכאילו מסתתרת, נראית רק בחשכה.

כולם מדברים על אותה ילדה מהשכונה,

שלא השמיעה קולה ופשוט נעלמה

ככה סתם, יום אחד, כאילו בלעה אותה האדמה.

ויש המספרים, שבורחת היא להרים

מגיחה כמו איילה מבין השדות הצהובים

עורה מנצנץ מהשמש החזקה

וכך היא חגה לה, עד החשכה.

ויש המספרים, שאלו סתם דיבורים

כי הרי אף אחד לא יודע מה מרגיש לה בפנים

ואולי, ממש לעיתים

בא לה להפסיק לברוח מהאור

וכבר נמאס לה להסתיר את הפנים.

כולם מדברים על הילדה מהשכונה

שגרה בקצה הרחוב, ממש שם בפינה.

כולם מדברים על הילדה מהשכונה

ומספרים שהיא כבר לא נראית רק בחשכה.