כמה מכם אמיצי לב להתאמת מול האמת המרה שבה האנשים הקרובים לנו בקשר דם הינם אנשים בסופו של דבר, אך הקרבה המיוחדת מותירה את המלחמות כל כך קרובות לליבכם. כי הם, הם קצת כמוכם. וזה קצת מסוכן, כשאתה רוצה להשתנות. זה קצת מפחיד, כי הם לא משתנים, כתפאורה הם נמצאים. אבל אני, חשוב לי להתווכח ולשנות! למרוד בכללי נימוס! למרוד בגבולות! כי כולנו שווים בסופו של יום. 

אני מסתכלת על האחיינים שלי, ואני נותנת להם את המקום שלהם ברוב הזמן... לא יודעת מה זה אומר לכם, אבל זו תחושה שאני לאורך חיי חוויתי מאנשים שונים לכמה רגעים, והבנתי שמשהו מתפספס בשגרת חיי. ואז דרשתי שינוי. דרשתי להבין מהי אותה תחושה. אני לומדת אותה על בשרי. ולא שאין לי חששות, מה זה נותן לי ..אני כבר לא קטנה..להפך, עכשיו אפשר להעמיק את החקירה, אך, עוד מעט אסיים צבא. ועוד מעט יתחילו החיים האמיתיים, ובשקט בשקט רק שלא תתגבשנה להן שאיפות קטנות שלא אשים לב שבהן בחרתי ויום אחד אתעורר לקיצו של ריחוף מאותו חלום. אני מודעת לטיבו של הריחוף-הוא שומר על רצונה של משאלה. 

במעגלי החיים, לא חסרים אנשים שמחפשים את השליטה על תודעתכם (ותחושותיכם). לכן, זה מתחיל בתחושה שאתם החברים הכי טובים(ולא כי אתה מכירים מהתיכון), כדי שתכנס לראשם ותאם עצמך, הם כל כך אמוציונליים ו\או משליכים את זה עליכם כחוסר מוסריות או נימוסין או מצפון או וואטאבר. שימו לב לא לתת לזה להתשלט עליכם. יש לכם(\להם) דרישות? חפשו להתחבר לחלומו של איש אחר. 

הסליחה היחידית הנמצאת כאן כרגע היא הסליחה לחוסר יכולת הסליחה שלי