אקח אתכם קצת אחורה.
אקח אתכם לשאלה מעניינת מאוד שנשאלתי בנוגע לעובדה שאני אוהב (=מעריץ וסוגד) את סנופי.
אני לא זוכר מתי בדיוק נשאלתי את השאלה הזו, או מי שאל אותה, אבל מאז שאלתי אותה את עצמי לא פעם.
ואחר כך אקח אותכם לתשובה שקיבלתי לא מזמן מידי אמ.
השאלה שנשאלתי הייתה: למה את מעריץ דמות שכולה שחור ולבן?
אז כמו שאמרתי, תמיד תהיתי לגבי השאלה הזו.
מה יש בי שגורם לי להימשך לדמות שכולה שחור ולבן?
והשאלה היותר גדולה: מדוע דמות כה רבת צדדים ופנים כמו סנופי האהוב היא שחורה ולבנה?
לגבי השאלה השנייה, אני לא בטוח שאוכל לענות עליה חד משמעית, לא אלא עם כן הייתה לי האפשרות לשוחח עם צ'ארלס שולץ (המאייר של סנופי) לגבי סנופי, האם הייתה מחשבה בעובדה שסנופי כולו שחור ולבן, האם זה נובע מאיזו משמעות נסתרת או שסתם הוא החליט שסנופי יהיה ביגל בצבעי שחור ולבן. אוכל רק להעלות השערות לגבי התשובה לשאלה הזו, אבל את התשובה הוודאית לא אוכל לדעת לעולם.
לגבי השאלה הראשונה, תהיתי לגביה הרבה אבל נמנעתי מלתת לעצמי תשובה חד משמעית.
ואולי זה יישמע לכם כמו ניתוח חסר משמעות, ואולי זה כן, אבל בכל זאת אשמח לשתף איתכם את התיאוריה של אמ (שהייתה במקרה גם התיאוריה שלי) ללמה אני נמשך לדמות שחורה ולבנה, ללא צבעים אחרים (לעתים לסנופי יש גם קולר אדום, אבל ברוב הפעמים הוא שחור)
כשאמ שמע את השאלה הזו הוא נתן לי את התשובה הבאה:
אתה אדם שהוא מאוד שחור ולבן. אתה יש לך רק שיאים או תהומות, אין בין לבין, אתה צריך למצוא את האפור באמצע.
אולי אמ צודק, אולי אני באמת אדם של שחור ולבן.
כשאני כועס על משהו מסויים שאדם עשה קשה לי לדבר איתו על כל דבר אחר, אני מרגיש שהכעס שלי עליו הוא מוחלט, ועד שלא הוצאתי את הכעס שלי על הדבר המסויים שהוא עשה אתקשה לדבר איתו על כל דבר אחר
אדם שפגע בי, יהיה לו קשה לרכוש את אמוני חזרה (לא שכל כך קל לי לסמוך על אנשים) ואנשים שאני סומך עליהם בעיניים עצומות ייתקשו לגרום לי לאבד את האמון בהם, גם אם ייפגעו בי בצורה קשה.
אני גם בן אדם של פסגות ותהומות. או שאני שמח מאוד (או שואף לכך) או שאני עצוב מאוד ומדוכדך (או מנסה להימנע מזה), אין באמצע.
אני אדם שעומד על העמדות שלו ולא מוכן להתפשר.
מה לעשות עם העובדה שאני אדם של שחור ולבן?
בסופו של דבר, אני יכול להגיד שאני אעשה משהו כדי לשנות את זה, אבל האם אני באמת יכול לשנות משהו שמובנה בתוכי?
האם זו בעיה להיות אדם של שני קיצונים? או האם זה דווקא דבר טוב והכרחי לי בתור בן אדם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
