בא לי חוף ים
בא לי שקיעה
בא לי להתפרע
בא לי לצחוק
בא לי לצרוח
בא לי לעשות שטויות
בא לי לא לדפוק חשבון
בא לי להפסיק לחשוב.
כל זה כי בשורה התחתונה בא לי משהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי:
בא לי לפרוק דברים.
פשוט לא יודעת איך, הכתיבה כבר לא עוזרת.
יש גם דברים שלא אוכל לכתוב כאן, או בשום מקום אחר שעין אדם יכולה להיתקל בו.
יודעים מה תמיד עוזר לי בכאלו מצבים?
לעשות מסלול הליכה של שעה וחצי בעליות של עירי הפסטורלית והמהממת.
כל כך מרגיע, כל כך מנחם. כל כך כיף. מרגישה חיה.
אחכה לחשכה. 