אני סתם מעבירה ימינה ושמאלה, לא יוזמת שיחות.
ואז בחור אחד יזם. אמריקאי, 28, טכנאי בשייטת.
אחת התמונות אצלו בפרופיל היתה עם תינוק,
והשאלה המתבקשת אוטומטית היתה האם זה שלו.
הוא ענה שלא, ובהמשך השיחה שאל מה אם הוא היה אומר שכן.
הסברתי שזה תלוי בכל מה שמסביב.. גירושין, משמורת, יחסים בתוך המשפחה..
הוא התפלא על הפתיחות ואמר, "here goes nothing"..
שניה לאחר מכן קיבלתי תמונה של 3 בנות יפהיפיות, נראות בערך בנות 5.
מסתבר שלבחור יש שלישיה, אחת מהן עם שיתוק מוחין.
חשבתי לעצמי, פאק, לאן הכנסתי את עצמי כשהצגתי את עצמי עם ראש כזה פתוח..
ואז הבנתי שאני לא באמת יודעת שום דבר על היחסים בתוך המשפחה הזו.
אחרי התעניינות קצרה התברר שהבנות חיות עם אמא בבלגיה, והיא לא מעוניינת שאבא יהיה חלק מהחיים שלהן או שלה.
היה בזה משהו מרגיע, אני מודה.
נכון שרק הכרנו, אבל מאחר ואני מחפשת יחסים לטווח הארוך קשה שלא לחשוב על העתיד.
במשך כמה ימים כבר, אנחנו משחקים מין משחק שאלות כזה.
כל אחד בתורו שואל, ושנינו עונים.
קשה לי לסמוך, קשה לי להאמין שככה במקרה נפל עליי בחור כזה מקסים ובעל נפש טובה,
וגם אם בעוד כמה ימים או שבועות אתבדה, זה לא יפתיע אותי בכלל.
אבל..
זה כלכך נורא לרצות להאמין, שדבר כזה כן יכול לקרות לי?
שיש גברים שלא משקרים לגבי מי ומה שהם, ואולי הם באמת בחורים טובים?
Your turn to ask, אמרתי.
"I have one but it contradicts with something i said"
"Go for it"
You sparked my interest and was wondering"
"when you would have some free time for a date
"?How does that contradict anything"
Because you don't like guys to rush things"
..and I know you basically only have time after your exams
"A gentleman always pays attention and remembers
ברגע שיהיה לי זמן, אמרתי,
You'll be the first to know
רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni