אופס.
גיליתי שהחברה הכי טובה שלי לסבית.
הקטע, הוא שזה קרה כששאלתי אותה בצחוק אם היא לסבית אחרי שהיא אמרה שהיא רוצה לטוס לאוסטרליה כי יש שם מלא כוסיות.
לא ציפיתי שהיא תענה בחיוב, והיא לא ציפתה שאני אפרוץ בצחוק מובך במשך 10 דקות.
אני די מתחרט על פרץ הצחוק הלא נשלט, אבל היי, אם היית הולכת by the book, היית מקבלת יחס בהתאם.
מה עם שיחת הכנה? מה עם "יש לי משהו חשוב לומר לך"? ואז הייתי יכולה לשקר בלי להניד עפעף ש"וואו, לא ראיתי את זה בא".
bitch, please! לילדה הזו רשום בוצ'ה על המצח! היא אוהדת שרופה של ריאל מדריד וספורט באופן כללי, נושא השיחה החביב עליה זה הומואים ופלוצים, היא יושבת כמו גבר בגב רכון קדימה ורגליים פשוקות, והדבר היחיד שמבדיל אותה מכל גבר כשר אחר זה זין!
ואנה אני פונה?
וכי מה אעשה עם המידע הזה שנפל עלי כרעם ביום בהיר?
האם אשב ואכתוב מכתב למעריב לנוער כאחת האדם?
"בת 17 שואלת:
מעריב לנוער שלום! היום גיליתי שהחברה הכי טובה שלי היא מלקקת ואגינות בפוטנציה. האם זה אומר שאני בתולה?"
מה שמטריד זה שאחרי השיחה ההזויה הזו מישהי שאלה אותי אם אני עוברת צד.
הסתכלתי עליה בהלם וגועל ואמרתי לה שבחיים לא! אפילו אם אני אי פעם ארגיש משיכה לבת אני לעולם לא אעז לממש את הרצון הזה!
מסתבר שהיא התכוונה אם אני עוברת לצד השני של התחנה.
אופס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חלפיניו על מקל