*כותבת הבלוג הינה נושאת בדמה גנים פרסיים טהורים, כך ששריפתה על המוקד תבוצע רק כאשר תוכח אשכנזיותה.
הייתי בחינה.
היה נורא כיף.
עשיתי מה שעושים בכל חינה טיפוסית, מה שאומר להזיז את האגן בתנועות השמורות לכוכבות פורנו וסבתות מרוקאיות בלבד, עינטזתי לפני מספר רב של גברים שאם לא היו חולקים איתי קשר דם זה היה נגמר בלילה בתחנת משטרה וצלצול טלפוני בהול לעמותת נפגעות הטרדה מינית.- בקיצור היה כיף.
(נשבעת שהיה לי כיף, לא כיף כמו שהיפסטרים אומרים אחרי שביקרו במימונה והרגישו כמו חוקרים אנתרפולוגיים של שבטים נידחים, שמשחקים אותה כאילו הם נורא נהנו אבל בעצם תופסים עליהם תחת, היה לי כיף כייףףףף אאעעשש!! כמו של פרחה. למה כמו, בעצם בד"כ אני נורא פרחה.)
אבל אז, בתוך כל זה נכנסתי למין מצב חוץ-גופני שכזה והסתכלתי על הסיטואציה בעיניים זרות, ופתאום הכל הפך למין סלואו מושן שכזה כל הקולות שסביבי התעממו, וראיתי את האמא של הכלה מחזיקה קערה מלאה בחינה שמזכירה חרא, ומורחת את התערובת הקקית הזאת לאנשים על הידיים.
ולא רק שהם לא נגעלים, הם ממש עומדים בתור כדי שהם יקבלו את הכבוד הזה למריחת חרא על היד מהאמא של הכלה, ואח"כ הם עוד מתגאים בזה ומציגים את הידיים מלאות הקקי שלהם לראווה א-לה וענונו, ועוד מצטלמים ומתייגים בפייסבוק.
ואז גם קלטתי את אמא שלי מהצד אוספת מאיזו צלחת מלא סוכריות ובינהם גם קוביות סוכר וזורקת את זה על כולם משל הייתה ילד ערבי משועמם אחרי בית ספר, והקוביות סוכר פוגעות לכולם בראש וזה כואב, ואז זה גם בכלל נופל על הרצפה וכולם דורכים עליהם והרצפה מתמלאת בסוכר רמוס וגם חתיכות של חינה-קקי מתערבבות בתוך כל זה.
ובתוך כל ההמולה והמוזיקה הפרסית- מרוקאית דודה שלי דופקת כאלו "קולולולו" (שד"א תמיד ניסיתי לחקות, אבל תמיד יצא לי קול של אינדיאני), שזה כבר ממש צורם באוזניים, ואני עדיין בכלל לא מבינה איך מתוך כל המטר חמישים שלה היא מוציאה כאלו קולות, ובכלל מי החליט שזה קול מעורר שמחה.
בעודי עומדת משתוממת במקצת ברחבה תוך כדי לטישת מבטים בריקוד הצמוד מדי של בן דוד שלי עם סבא שלו, הצטלבו מבטיי עם חבר אשכנזי של החתן, שהיה אפשר לראות שגם הוא לא כ"כ מוצא את עצמו בתוך כל הפגנת השבטיות הברברית הזאת.
ראו ממש איך בריכוז ומאמץ הוא מנסה להשתלב בתנועות הריקוד המזרחי, אבל כנראה כל האפורמיות והעגלגלות שבתנועות האלו לא באו לו טבעי בתור אחד עם קורדינאציה של אשכנזי, אז יצאו לו מעין תנועות רובוטיות שכאלו שהוא ניסה לרכך עם הקשות אצבע וכפיים.
הסתכלתי לו עמוק בעיניים, הוא הסתכל עליי באותו מבט של כלבלב מבולבל, ותוך רגע התנערתי מהתחושה החוץ-גופית הזו, נזכרתי במקומי בשרשרת המזון העדתית הזאת, החזרתי לו מבט מזרחי מזלזל ודפקתי ריקוד חושני בהחלט עם בת דודה שלי שכלל הרבה תנועות מסתלסלות והזזות אגן מחרמנות בהחלט.
ברוך שעשאני פרסייה.
http://www.youtube.com/watch?v=ARhq6suw7lY
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חלפיניו על מקל