אני מפחדת כל כך מהכל. אני מרגישה שאני נחלשת לאט לאט, שאוזל לי הכוח. השקרים, ההסתרות, המחשבות של מה להגיד כדי לא להיתפס. אני הולכת לישון ואני חולמת בלי סוף על איך הכל יכול להתפרק לחתיכות קטנות. ואני מפחדת על עצמי, על הלב שלי. אני מסתכלת עלייך ואני איכשהו מאבדת את המציאות, רואה רק אותך ואותי, וכשבומים קטנים כאלה מגיעים ומחזירים אותי למציאות, אני מרגישה את כל הגוף שלי מתהפך ב180 מעלות מרוב פחד. והכל מעיק. מעיק, מעיק, מעיק. אני מרגישה לפעמים שאני מתנהגת כמו הבחורות האלה שאני שונאת, שמשחקות ברגשות ורוקדות על כמה חתונות בבת אחת, ואני בכלל לא כזאת. נתתי לך את האפשרות לדבר ולהגיד את מה שיושב לך על הלב, כי אני יודעת איך זה מרגיש כשאין צד שמקשיב, אבל כשהיית שם מולי הרגשתי שבא לי להקיא מעצמי ומכל המצב שנוצר. נתתי לך חיבוק כשיום לפניי טיילתי איתו והלב שלי פרח כי נזכרתי למה התאהבתי בו לפניי אוטוטו 4 שנים. והלילה ישנו בפעם הראשונה בכל השנים האלה ביחד. ולהתעורר בבוקר ולראות את הפנים שלו, יש בי חלק שעדיין לא מעכל את הכל. כל מה שקורה מזכיר לי בדיוק למה נלחמתי על הקשר הזה כל כך הרבה פעמים. הסתכלתי עליו הבוקר ושיחזרתי את זה שהוא אמר "מתי תעזבי אותי כבר?", התקרבתי אליו וחיבקתי אותו ולחשתי לו שאני בחיים לא אעזוב. רציתי להמשיך ולהגיד שאהבתי ואני תמיד אוהב, כי מההתחלה היית הבחור שחלמתי להיות איתו כל החיים, אבל לא המשכתי כי לא ידעתי מה תגיד. ואז מה שיש בינינו כל כך הרבה פאקים, לפעמים אני לא רואה את כל זה כי אני מבינה שאם אחריי שנה וקצת של ניתוק אנחנו עדיין מוצאים אחד את השני ונותנים זה לזו הזדמנות, כנראה שככה זה אמור להיות. אם כל הפרידות והחזרות האלה במשך ה4 שנים האחרונות זה מה שהיינו צריכים כדי להבין כל פעם מחדש שאנחנו צריכים להיות ביחד, אז שיהיה. אני רוצה להתגאות בכל מה שאני אומרת אבל אני מפחדת בגלל שלפעמים אני מרגישה שהכל כל כך סתמי בשבילך. המשפחה שלך אומרת לך, כל פעם מחדש, שלא תפגע בי, אבל בכל פעם פגעת, איך אני אדע שהפעם זה יהיה אחרת? ואמרתי לך, זה הכל תלוי בך, אתה שולט בפגיעות שלך, אז בבקשה אל תפגע בי. בבקשה תהפוך להיות אתה רק בלי כל הכאב מסביב, בבקשה תהפוך להיות זה שאני אהיה גאה להגיד להורים שחזרנו, ולא אפחד מהכל כל כך. אני שותקת כי מי יודע מה יקרה בעוד שבוע, הכל תמיד מושלם בינינו בהתחלה, אבל בסופו של דבר, משהו קורס. ואנחנו חוזרים על הסרט הזה כל כך הרבה פעמים, ולכולם כבר נמאס, אבל אם משהו בי לא נח, אז מה זה אומר?