|
כינוי:
B u t t e r fly מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2012
צה״ל
ידעתי בתוך תוכי שאני לא אצליח, ואיכשהו שום מחמאה או עידוד לא עזרו לי להאמין קצת יותר. וצדקתי, כשגיליתי שאני על הגבול, נשארתי זקופה ואמרתי לעצמי שאני מסוגלת, שאני אלך כנגד כל הסיכויים ואפתיע את כולם לטובה, כל כך לטובה שכולם יהיו בשוק. ודווקא כשהמצברים האופטימיים עלו והתחזקו, הכל התמוטט. אם היה משהו שיכולתי להיאחז בו, אני לא מרגישה שיש משהו כזה עכשיו, ומי יודע אם היה בכלל. ומצאתי את עצמי נלחמת עם הדמעות שחנקו אותי בתוך הגרון, ועם עצבים על כך שאף אחד לא קם מרצונו ואמר שאני מסוגלת.
ויש כל כך הרבה רגעים לאחרונה שמתישים ומייאשים אותי. לפעמים אני פשוט רוצה לקחת את הרגליים ולברוח כמה שיותר רחוק מכל התיסבוך הזה, אבל לפעמים אני נזכרת שלא תמיד יהיה קל, ובאמת שווה לעזוב? אני תוהה אם נשאר כאן חלקיק קטן וטוב שמנחם אותי, כי באמת שמעולם לא חשבתי שאצליח להגיע למן מבוא סתום ומייאש כזה.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
