לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Know you free, you are free indeed

Avatarכינוי:  whit wich

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2013

אני לא מוגבלת בשום צורה...נכון?


באותו רגע רציתי להעלם.
שלא תחשבו לא נכון. אני שומעת את הלחישות מאחוריי, את המבטים, את הצחוקים הלעגניים שלהם שמקיפים אותי במעגל.
אני נושכת את שפתיי ובולעת את גוש הצמיג הגדול שחוסם את גרוני.
הדמעות עומדות לי על קצה העין. אני שותקת ומתאמצת שלא לבכות.
"___צריכה לשמוע את זה"..אני רוצה להעלם באותו רגע. מתפללת שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותי.
רוצה לצרוח עליהם שיסתמו, שישתקו.
אני לא מאמינה שאלה שסמכתי עליהם שיתפו פעולה ולא הגנו עליי.
נו ברור, למה ציפיתי? תמיד אני מגנה עליהם, ועכשיו? ברגע האמת? הם עושים אחורה פנה.
מרגישה את הכאב החד מתפשט בכל הגוף.
רוצה להעלם, לברוח, למות.
הרגשתי כ"כ קטנה. כ"כ חסרת משמעות.
המחנק בגרון הוא בלתי נסבל.
הכל בגלל הבעיה שלי
נמאס לי כבר, שילכו כולם לעזעזל
נכתב על ידי whit wich , 6/1/2013 17:29  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



939
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לwhit wich אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על whit wich ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)