it’s my life...

אבל לא סתם מגנט. מגנט מיוחד. מגנט שאין ממנו הרבה, אבל אם במקרה קורה לו משהו, אז תמיד ימצאו  לו מחליף.

מגנט שממגנט אנשים. אנשים מסוג אחד בלבד. מגנט לערסים. ולא במובן הטוב (רגע, זה ערסים... יש להם מובנים חיוביים?) של זה.

יכול להיות שזה תכונה מגנטית שכזו, או אולי תחושבת בטן מיוחדת שיש להם,

אבל משום מה כשהם רואים אותי...

אני לא יודעת מה זה. אבל הם פשוט לא מרפים.

אני לא מאמינה שאחרי היומיים האלה,

שלא הפסקתי לחייך,

 הם שברו אותי. הם גרמו לי לבכות.

טוב, לפחות נהניתי מזה כל עוד זה נמשך..