http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796מאיה, מעיה, מהיה, מאיושקס, ארנבת... זאת אני. בת 14, צפון. עוברת את הקטעים הקשים בחיי, או לפחות מנסה. כותבת, שרה, משחקת, מציירת, כולם בחוסר כישרון משווע, אבל.. לפחות זה גורם לי להנאה, בערך.. אז היי, למה לא?heCopyright 2026 just me. ^^. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/96/07/82/820796/misc/26356580.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13560873<div align="right" dir="rtl">כן, למה לא. בואו. תדכאו את הדעות שלי. תדכאו אותי, תגרמו לי להתחרט על עצם קיומי. תגרמו לי לשנוא את עצמי יותר, לפגוע בעצמי יותר. תגרמו לי להרגיש סתומה, טועה בהכל, מישהי חסרת ערך, עם דעות שגויות. תכאיבו לי. כי אני לא מצליחה להכאיב כבר לעצמי. לא כמו שאתם מכאיבים לי. תכאיבו ללב שלי, כמו שאני אף פעם לא מצליחה, ומנסה לפצות עם בורג ועם יד ימין שלי. אבל אני לא מתחרטת. כי אני לא רוצה שעם שלם ימות. מיליון וחצי אנשים. אתם קולטים את המספר?!רבע מהמדינה שלנו. מיליון וחצי אנשים כמוכם בדיוק. חצי מהם אפילו כמעט בגיל שלכם. מתחת לגיל 15. להם איחלתם, ברוב טובכם ורחמיכם על כל האנשים שצריכים לרוץ אל המקלטים, גזרת מוות. וזה רק בעזה. בגלל 500 אנשים עלובים. </div>Wed, 21 Nov 2012 14:34:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13560873http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13560873http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13531886<div align="right" dir="rtl">איכשהו, אני תמיד מקווה. מצפה. דואגת. מקווה שוב. ואיכשהו, תיד אני מתאכזבת. ת-מ-י-ד. אז לא, התקוותשלי כן מבוססות קצת לפעמים. לפעמים בלי כוונה, חברות שלי גם מציגות דברים כאלה כאופציה. ואני מאמינה. נסחפת לציפיות חסרות הסיכוי האלה. ואז אני מבטיחה להפסיק. ואני פשוט לא מפזיקה. ובא לי להישאב לתוך חור שחור ענקי ולא לחזור. </div>Tue, 30 Oct 2012 16:57:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13531886http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13531886http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13527039<div align="right" dir="rtl">היום עשיתי החלטה.החלטה שאני חושבת שאני הולכת להתחרט עליה, למרות שעכשיו היא נראית.. חיובית. מאוד.החלטתי לקוות.להמשיך להאמין.להאמין ש..אני לא יודעת בדיוק מה.אבל זה קשור לאהבה, שאני כל כך רוצה שתהיה לי, וזה קשור לחלומות בהקיץ האלה שגורמים לי לחייך, ולעוד הרבה הרבה פרטים קטנים.פעם, כשקויוותי, היו לזה השלכות. לפעמים ההשלכות היו ממש קשות.אבל תקווה...זה פשוט מה שאני צריכה עכשיו.אין לזה תחליף. קשה לי עכשיו. אני בתקופה לא קלה.ואני צריכה משהו שיחזיק אותי על הרגליים.ותקווה..?זה יכול להיות דבר שיחזיק אותי יציבה כל עוד היא תישאר יציבה.אני מקווה התקווה הזאת, הפעם, באמת תישאר יציבה.</div>Sat, 27 Oct 2012 01:09:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13527039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13527039http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13525366<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאני אסגור את הבלוג. אף אחד לא קורא אותו כנראה. ואין תגובות בכלל לאחרונה. :\</div>Thu, 25 Oct 2012 22:09:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13525366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13525366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13524145<div align="right" dir="rtl">*אנחה*.</div>Wed, 24 Oct 2012 22:25:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13524145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13524145http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13522964<div align="right" dir="rtl">i make you cry. i make you smile. i make you laugh, and then- cry again.I'M sorry for all the tears,I'M happy because i made you happy...but most of all, i just can't understand, how a parson like ME, can do these things to someone like YOU.i just don't want you to cry because of me.don't be sad because all these stupid things i'm doing.this is the only thing i'm asking.PLEASE. קטע שכתבתי היום, בשיעור פיזיקה. ליד הרבה שרבוטים של M&amp;M'S.</div>Tue, 23 Oct 2012 23:03:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13522964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13522964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13522361<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה את המצברוח הטוב.. מתנדף. למה כל כך מעט זמן? זאת אומרת.. הייתי רוצה שזה ייקח יותר זמן הפעם. אבל על מי אני עובדת..? זה לא יכול לקרות לי.</div>Tue, 23 Oct 2012 17:19:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13522361http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13522361http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13521585<div align="right" dir="rtl">היום, בשנייה שראיתי את האוטובוס נעלם בעיקול ברחוב... התחלתי לרוץ. עם התיק הכבד שמתנגש בגבי, מרעיד אותי בכל פסיעה. הגעתי אל המדשאה. היא לא החלישה את העוצמה בה רגלי הזדעזעה בכל שנייה, את הגב הנחבט באותו קצב אחיד. האוזניות נתחבו אל תוך האוזניים, מפעילות את המנגנון ששחרר את הדמעות. עליהן הייתה לי שליטה. לא נתתי להן לצאת החוצה, למרות שהן טשטשו לי את הראייה, והפכו את הכל לבליל של ירוק חום וכחול. על היד שלי... אני לא חושבת שהייתה לי שליטה. בלי לשים לב, פשוט מצאתי אותה מזיזה הצידה את הצמידים. ואז, בזווית העין, ראיתי פרפר לבן. טהור כל כך. לא בוהק מדי. פרפר קטן עדין. מעופף. לאן שתוביל אותו הרוח. מצמצתי פעם אחת. פעמיים. כבר לא היה אכפת לי מהדמעות. הפרפר הזה... החזיר לי הכל. בבת אחת. הוא גירש את כל הדברים השליליים. השאיר רק את הסיבה לחיוכים בכל היומיים האחרונים. היד פשוט נסוגה מעצמה. החיוך שוב התפשוט על פניי. מדהים מה שפרפר תועה יכול לעשות._ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ אמיתי, פלוסמינוס. פחות פריקתי, יותר כתיבתי. מעניין איך שכל אותם ערסים מהווים לי איכשו למקור השראה שכזה. XD</div>Mon, 22 Oct 2012 22:32:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13521585http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13521585http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13520676<div align="right" dir="rtl">אבל לא סתם מגנט. מגנט מיוחד. מגנט שאין ממנו הרבה, אבל אם במקרה קורה לו משהו, אז תמיד ימצאו לו מחליף. מגנט שממגנט אנשים. אנשים מסוג אחד בלבד. מגנט לערסים. ולא במובן הטוב (רגע, זה ערסים... יש להם מובנים חיוביים?) של זה. יכול להיות שזה תכונה מגנטית שכזו, או אולי תחושבת בטן מיוחדת שיש להם, אבל משום מה כשהם רואים אותי... אני לא יודעת מה זה. אבל הם פשוט לא מרפים. אני לא מאמינה שאחרי היומיים האלה, שלא הפסקתי לחייך, הם שברו אותי. הם גרמו לי לבכות. טוב, לפחות נהניתי מזה כל עוד זה נמשך.. </div>Mon, 22 Oct 2012 13:29:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13520676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13520676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13518697<div align="right" dir="rtl">זה אתגר. בד"כ כשהיה לי יום חביב, הוא היה פשוט נגמר בזה שלא הייתי בוכה בלילה לתוך הכרית. בזמן האחרון, ללכת לישון מחייכת היה... נדיר. מאוד. ועכשיו, יומיים ברצף (אלא אם אני אתחיל לחשוב), אני הולכת לישון מחייכת. פעם זה היה ככה... תמיד בערך. זה היה ככה הרבהרבה פעמים. בלי שום סיבה, הייתי מחייכת. ולא חיוך כדי להגיד לעצמי ולעולם "הנה. חייכתי.", אלא... חיוך אמיתי. לא חיוך מזוייף כמו שאני מחייכת לאחרונה כשאני ליד אנשים. חיוך שבא ממקום של שמחה. אולי אפילו אושר. ועכשיו... אני חושבת שחזרו אותם חיוכים. אולי לא של אושר. כי נאי לא לגמרי מאושרת. אני בספק אם זה בכלל אפשרי תמיד יהיה איזה משהו ש...יפריע בדרך הזאת.לאושר. ואני, עם מיומנויות הסבל שלי, אצליח למצוא אותו. אבל נכון לעכשיו? אני פשוט. שמחה. שאני הולכת לישון מחייכת. </div>Sat, 20 Oct 2012 22:41:00 +0200anbeta@walla.com (just me. ^^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820796&blogcode=13518697http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820796&blog=13518697