זה היה לילה... פשוט.. גאד.
כל כך הרבה זמן בקושי דיברנו, והלילה...
באמת שאני לא יודעת למה, כמה, איך, מי יזמה...
אני רק יודעת שזה היה לילה נחמד כל כך.
דיברתי עם כמה בנות מהקבוצה, אבל יותר מזה...
דיברתי איתה.
כבר הרבה זמן לא דיברנו ככה.
אני חושבת שלא דיברנו ככה מאז המכתב הזה, ששלחתי לה.
ב1.10... זה היה מכתב ממש ממש ארוך.
סיפרתי לה... טוב, הכל בערך.
כתבתי על הקטעים הקצרים שקראתי, דימוי די ארוך, ופשוט... הרבה מידי.
אני עדיין מפחדת לכתוב כל מיני דברים.
דברים שפעם היה בסדר גמור לכתוב, אבל עכשיו, בהתחשב במצב, יכולים להישמע...
פחות טוב. בערך.
עכשיו אני צריכה לחשוב טוב טוב לפני שאני שולחת "אני אוהבת אותך!!".
ולפעמים פשוט... נמאס לי מהזהירות המופרזת הזאת.
לפעמים אני רוצה שהכל יחזור לקדמותו.
שהכל יחזור לאותה תקופה שלפני המכתב.
למרות ש...טוב שכתבתי אותו, האמת.
יותר משזה עזר לי לגרום לה להבין, זה עזר לי להבין את כל זה בעצמי.
ובאמת שהייתי צריכה את כל ההבהרות האלו.
להסגר יותר על התפיסות שלי. להיסגר יותר על הכל.
~עוד קטע קצר שאולי אני אפתח לשיר בבוא היום~
Let ma be next to you,
help me to not be afraid,
save me from cross the lines that i
shouldn't,
i think it was too fast, how i changed.
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
שיר לסיום... של P!NK, אני שומעת אותה די הרבה לאחרונה, ואני די אוהבת את השיר הזה, כי הוא פשוט... עוצמתי.