אני נוסעת עוד שלוש שעות לג'רוזלם לבן דוד המגניב ולחברתו. אשן שם ומחר האלף (שלי?) יסע אלי לי-ם ונסתובב. אני לא משקרת לו וזה מרגיש נפלא. נדמה כי הוא רואה את המהות שלי (את אש, אמרתי לך). הוא אוויר (רצינו לנסוע עם חברים שלו לטייל עד שני אבל עוד לא סיפרתי להורי ושני לילות מחוץ לבית אז נסתפק בזה)

ו' מדהימה. בכל ביקור שלה כאן או נסיעה אליה אני מספרת לה הכל. סיפרתי לה על האלף והיא שאלה הרגע אם אני צריכה לקנות סיגריות. אני חושבת שאסע איתו אליה ל101 ויהיה מדהים. בהזדמנות

אני אוהבת את לינה ומרגו (#לאבקטעלסבי) וגם את החברים שלי מנס ציונה. כיף (הן מרגילות אותי לדבר על הכל באופן פתוח, בעיקר לינה, ואני צריכה לזכור לא להגזים)

החלטתי עם מ' אתמול להתאזן קצת. לאכול בריא ולנווט ולשלוט בשליטה העצמית ובחוסרה. 

טוב לי טוב לי טוב (בינתיים). אני קוראת ורואה וחווה ונהנית וזורמת ולימדתי את עצמי מהרצאות של גליץ את השיעור הראשון ואעלה תמונות בקרוב, אחרי שאלמד את השיעור עם הפוטושופ והלייטרום.

חחחחחחח חכו כשיתחילו הבגרויות

אני מאושרת לגבי זה ולא בסרטים (אבל הם מתחילים)

ועדין, אני במעין רוגע. לא דרמה קווין היסטרית כמו בדרך כלל

לחכות לו שעה בגלל האוטובוסים ואחרי תה במקום חמים וזחוח ואז להיפגש בכיכר שליד השעון ביפו, כשהוא נסע על תל אופן את כל הדרך כי נמאס לו לחכות. להתמזמז מתחת לטיילת של יפו ואז לעשות סיבוב בעיר העתיקה ולראות ציורי וצילומי קיר ולאחר מכן ללכת לגלריה ההיא ולהתלהב מאותן יצירות. לשוטט בין הבתים העתיקים וללכת לשתות בירה במקום שכוח אל כי המקום הראשוני היה מפוצץ (ושנינו קצת ברחנו מזה). לגלגל סיגריה ולהחליף בין סוגי הטבק (לטעום ממנו), לצחוק כשיוצא לי גרוע ולתרץ ב'פחד במה'. לדבר קצת על טיולים וטיפוס ו"אני ממש רוצה שניסע מתישהו, רק אני ואת בפסח לאיזה לילה. אפשר להגיע לכל מקום". לפרגן לו כשמזדמנת ישיבה ולא להרגיש מתה אפילו לא קצת (אבל עדין לשמוח כשהיא מתבטלת). לשוחח על אמנות ותיכון ובגרויות ודירות וירושלים ומדיטציה ומוזיקה והאלבום שהוא מוציא ב7.4, מבלי לשקר אפילו שקר אחד. לחזור לסלעים שמתחת לטיילת ולהזדיין שם פעמיים מתחת לירח כשהגאות תיכף לוקחת לנו את הנעליים. להרגיש את הידיים שלו עוטפות אותי ולהתפוצץ מאושר כשהוא נושך את השפתיים ואז מחייך אלי, להרגיש איך הוא נהנה ממני. (ולשמוע שאני יכולה לכבוש מדינות כשאני נושכת את השפתיים התחתונות שלי ושאני פיה מדהימה וכוסית על)

להיפרד, ללכת לחברה ולמסיבה ופאב כשהוא הולך לשבת עם החבר ההוא שגר ביפו ורוצה להיות צלם טבע. לוותר על המסיבה כי מיליון ערסים שיכורים וללכת לפאב הקטיני. לשתות לעשן לשתות לעשן, לקבל אסמס ממנו ששואל אם אני עוד באלנבי ולשמוח. לפגוש אותו עשרים שניות אחרי מאנצ' דוחה על מנה חמה לא מוכנה ולהזהיר, לנשק אותו בקצרה ומיד לאכול מסטיק. להסתובב קצת לפה ולשם ולדבר על אמנות איתו ועם החברה. למות מצחוק כשהיא רצה לאוטובוס וללכת להוציא מזומן למונית שירות. בדרך להיתקל בתמהוני שלא יודע איך להגיע לרעננה ולשמוע איך הוא מסביר לו יפה ומרגיע אותו. להיתקל גם בזקן ליד הכספומט ולתת לו שליש מהכסף שהוצאתי מתוך רחמים אמיתיים. לדבר קצת על יד שנייה וצמחונות וסמים ונייס גאי ועל הריאליטי ריהאב. (הוא יודע המון). לחכות חצי שעה למונית שירות עד הויתור המתבקש ולשבת על המתכת של התל אופן כשהוא מרכיב אותי חצי עיר עד לתחנה המרכזית, להחליף את האופניים בערך שלוש פעמים בשלוש תחנות שונות כי הן דפוקות ולחבק אותו כשהאופניים קופצות. לנשק אותו פעם אחרונה ועוד פעמיים אחרונות ולסמס לו שיגיד לי כשהוא מגיע הביתה כדי שאהיה בטוחה שהוא לא נאנס על ידי שבעה סודנים (הוא יפה), לקרוא שהוא כבר שכב עם חמישה מיוזמתו ושיסמס לי אם יזכור. ושאני מדהימה ושהיה לו כיף

זהו. משתדלת לא לחשוב יותר מדי ולהישאר רגועה. ומאושרת קצת

(חברים שלי מדהימים והיה נפלא היום בים והם תיכף באים אז כדאי שאסדר ואתקלח)

(נראה לי שהתאהבתי בבחור מאתמול)

אני רוצה לעשות את כל הסמים שבעולם ולשכב איתו בכל מקום ולקבל מים בחינם ממוכר נחמד ולדבר עם טייני פינגרז וכשהם שואלים מאיפה אנחנו לצחוק כשהוא אומר 'מהירח' ולתקן אותו ל'מהיער' כי הוא קורא לי שדונית ופייה והוא אלף (בלילה אצל מרגו חלמתי איך אני משיגה מלא קוק) ובכלל לא הייתי מסוממת אתמול, רק ניצלתי בחור אחר בשביל חצי ג'וינט והייתי ממש שיכורה. הוא חושב שאני מדהימה

אני רוצה לצייר ואני רוצה ליצור ולחיות ו'אני לא מצליחה ליצור לפעמים' -'אני לא יכול להפסיק' אני ממש שלווה כרגע ועם זאת גם מתפוצצת מאנרגיה

יש לנו טלפונים אבל החלטנו שפשוט בהופעה הבאה

(בתקווה שעד אז לא תהיה לו חברה)

ושהוא לא ישנא אותי או משהו (ושגם אני)