http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596They don't walk, they just glide in and out of life (They never die they just go to sleep one day)iheCopyright 2026 Bloodbuz. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13982337<div align="right" dir="rtl">הכל מוזר לאללה. אני בין קריסות ודאונים לבין אושר וחיבור מטורף עם היקום. אני בין כעס ואהבה. השדון שלי חזר והוא קצת זר לפעמים (אני יותר זרה) אבל אנחנו לומדים ומתפתחים. עדין בא לי לזיין אחרים אבל שלא תטעו, אין כמו לעשות אהבה. הייתי בבלאק איינג'לס ולדעתי אני עוד לא מחוברת אליהם מספיק. לקחתי אמדי לראשונה וזה היה מוזר לאללה. היתה לי יום הולדת 18 והיה מחורבן לאללה. ציפיתי ליום ההולדת הזה כי רציתי לקבל אהבה מכולם אבל אף אחד לא היה כאן ממש. אירה קנתה לי קאפקייק בהפתעה וכתבה לי ברכה מדהימה וארוכה. הרגשתי שהיא באמת העבירה לי אושר ואהבה ולא הרגשתי את זה מאף אחד כמעט, אבל רק כי כולם כל כך רחוקים. גם מנ' שהיה בברצלונה עם חברה שלו ורצה לקנות לי מצת\בקבוקון אלכוהול אבל חזר עם יורו וחצי, הרגשתי שהוא ניסה. אפילו ממ' שאמר ביום חמישי שאם הוא היה יודע שיש לי יום הולדת בשבת הוא היה הופך אותי לדלוקה פי מאה באותו רגע. מכל השאר לא ממש. לא באמת. ידעתי שזה יהיה ככה כי חצי מהחברים שלי רק רצו לראות את השדון שחזר יום לפני. ביום שלאחר יום ההולדת היה מדהים, הסתובבתי ביפו ובת"א עם עידן, איתו השדון טס, והיתה זרימה מ</div>Wed, 04 Dec 2013 14:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13982337http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13982337http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13974442<div align="right" dir="rtl">יש לי כל כך הרבה לכתוב ולספר וגם כל כך הרבה כלום. יש לי 18 בעוד חמישה ימים ושדון היער שלי חוזר בעוד ארבעה ובעוד שבוע יש בלאק אנג'לס ועילאי יהיה שם גם ואני לא עובדת בכלל חוץ ממחר כי הבוס חם עלינו אבל לא כמו שא' זיין אותי ולא כמו שבא לי לשכב עם 200000 איש ולאכול פטריות עם ג'ובל הלוואי ולא הייתי עובדת מחר והיום הייתי אוכלת תפוח. או הזייתיים. פעם שלישית אחשוב שאני גלידה סתם אל תדאגו אכלתי בשבוע שעבר בשלישי ושבוע שלפניו בשני והיום או בזמן הקרוב לא אעשה כדי לתת לתאים האפורים שלי לסחוט מעצמם את כל הצבע. סתם כיף לי להשוויץ זה גורם לי להיראות מסוכנת. בום (לא התפלפתי. אני גאה בעצמי כל כך על היציבות, אין לכם מושג. כמו הסיגריה שאחרי לגימה אחת יותר מדי מוויסקי, את יודעת שמשהו כאן דפוק אבל שאם תמצאי יציבות תצליחי לנחות לאט. היישר מכוכב ברווז. סתם) הבלוג הזה כבר לא מכיר אותי. הגוף שלי הפך לנשי מאוד עריכה: פאקינג שיט ידיד שלי התגייס והוא גם דיי שדון הלוואי והוא יצא + יש המון שדונים לאחרונה</div>Mon, 25 Nov 2013 13:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13974442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13974442http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13962127<div align="right" dir="rtl">שכבתי עם ע' בשישי בערב לאחר הויכוח\קרב הכי קשה ומדהים שעברתי בתקופה האחרונה. נלחמתי עד השנייה האחרונה, כמו גם הוא, ובסופו של דבר הוא שבר אותי וערער לי את הכל. נעצרנו בקטע הזה בנחלת בנימין, בין המדרחוב לרחוב. התיישבנו על הרצפה וביקשתי ממנו שיחה כדי להתקשר לא' שרשם לי את מספר הטלפון שלו על קרטון פיצה מהעבודה. חייגתי את המספר והוא עצר אותי ושאל אם אני רוצה לבוא לישון, עניתי שכן. היינו מפוחדים למוות עד שהגענו לחדר שלו. אני כל כך שמחה שזה קרה - בעבודה קצת התחלתי לתפוס תחת בגלל שהתקרבתי לבוס החדש יותר ואני קצת נגעלת מעצמי וגם דיי מפוחדת אבל יהיה בסדר. אני רק חייבת לזכור מאיפה באתי ולאן אני הולכת (חוזרת) בסופו של דבר. - הנהלת בית הספר מחפשת אותי כמו בולמית אחרי בולמוס שמחפשת משלשלים. הם קבעו פגישה עם אמא שלי מחרתיים והם רוצים לקבוע עוד אחת שתכלול את המנהלת ואותי אבל הם רוצים לעשות את זה בשלישי בבוקר ולי' יש הופעה בשני ולי לא מתאים במיוחד להגיע לפגישה הזו בסטופיד\הנגאובר. אני עוזבת את המקום הזה וזה סופי. השאיפה היא להצליח לגרום להם לתת לי ללמוד רק אמנות. את הבגרויות אני אשלים בסוף השנה הזו</div>Sun, 10 Nov 2013 15:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13962127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13962127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13957464<div align="right" dir="rtl">כרגע פשוט לא ממש איכפת לי. השאיפות שלי ביממה האחרונה הסתכמו בשינה\עוד סיגריה\עוד בירה וכדומה. מרגישה מרחפת, כל התאים שבמוח שלי רדומים. הלוואי וגרתי בעיר, הלוואי והייתי כרגע בבית של א', באותו מצב של היממה האחרונה רק במשך חודשיים. הלוואי והייתי נטולת פחד. בא לי להיזרק ולהימחק. לא להישפך, להתאדות. לא בא לי שהשדון יחזור אף פעם. זה לא ריקבון, זה לא עסיסי ומצחין כמו ריקבון. זה יותר כמו התייבשות. לצאת מהבית רק כדי ללכת לאכול או לעבודה או לקנות סיגריות. ובבית לבהות בטלוויזיה ולדבר קצת, לעשן עוד ועוד ועוד עד שהגוף קורס ונרדמים. הבית שלו יהיה ריק בחודש הקרוב ולי לא איכפת יותר. אין זמן ואין יותר מדי עתיד. הלוואי והעולם הזה יישרף. עד אז אשרוף עוד תאי מוח. אני מתחילה להתפכח ועולה בתוכי עצבנות ודחף לברוח. מזל שמחר משמרת ערב ומחרתיים בוקר. כרגע זין על לימודים (יש סיבה לריסוק הזה עליה יותר לי לדבר רק בעוד כ-13 יום) (יש תכלית אבל אין) שמעו אתזה עריכה 00:54 אני יוצאת לחפש תכלית בתא הדואר. אולי ע' שלח לי מכתב (אין מצב). יעשה לי טוב לפגוש אותו ואת אברי G ואת אלון גם אבל אין טלפון. אני לו</div>Tue, 05 Nov 2013 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13957464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13957464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13955294<div align="right" dir="rtl">אז יש לי חברים והימים אפופים עשן ואתמול א' מהעבודה אירגן אותי אתמול (אחזיר לו עם המשכורת) (איזה אחחחחחחחחח) וגם זיינתי את י' שלוש פעמים (אחת מהן במיטה של א', שגר חצי צעד מהעבודה), החיים טובים. יש לי מיליוני סיפורים וגם משחקים ואני נהנית. עדין בכאפות על ביה"ס ועדין חסרת מעש השורות האלה מרגישות לי כמו אוננות אז פשוט אכתוב א' יותר אינטיליגנטי מי'. יש לו ראיה משלו. הוא נקרע מצחוק כשכמה לקוחות התחילו איתי בחוץ (לא בזמן עבודה) ואמר שהרג אותו איך שהם לא יודעים לאכול אותי ואת התשובות שלי כי אני כל כך מאמינה בכל משפט שוצא לי מהפה. נהניתי לדעת שהוא רואה את זה ככה. הכל ממש אפוף עשן ולפעמים אני תוהה על כמה אסקפיזם טמון כאן. א' מעשן כאמל ויש לו כתם כתמתם על השפתיים מהפילטר הצבוע. י' לא מעשן והוא פעם יצא עם ע'. מצחיק כל עניין בני העשירים האלה. אני דיי אוהבת אותם. בא לי לדבר יותר עם א' כי אנחנו באותו ראש. זה יקרה יש המון משחקים עם ע' וזה כיף לאללה אבל הוא לא היה כאן בסופ"ש כי הוא איים על המפקד שלו בצבא והיה\יהיה לו משפט. כמה בולשיט דפוק. איכפת לי ממנו, אני מקווה שהוא בסדר (ושיחזור כבר גם). בא לי</div>Sat, 02 Nov 2013 18:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13955294http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13955294http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13946797<div align="right" dir="rtl">בבקשה תיכנסו אני מרגישה לבד כרגע (א' ואני התקרבנו ממש והכל צ'יל אני קצת בחשש שנמאס לאנשים (לכולם) ממני אולי כי לי קצת נמאס מעצמי וגם יש לי רק 300 ש"ח בבנק ובץ בקופסה של האודם אז הכיף יחזור רק במשכורת של חודש הבא) אם כבר בלאקאלישס אז האמת שזו תקופה גזורה ומדהימה. היומיים האחרונים הרגישו לי סתמיים כי רק עבדתי\למדתי\ישנתי\אכלתי\שוטטתי והשוטטות היתה קצת פחות מדהימה ולאוכל אין ממש טעם. amazing phase your days your hazy ways my blazing arrow האמת שהכל פשוט מכושף. אין לי מספיק רצון להביע את הכל במילים חדשות. קסם קסם קסם אבל יש גם דאונז, וכשהם מגיעים במלוא עוצמתם אני לומדת הכי הרבה (((סיפור לדוגמה: כשאחרי ערב מכפכף שיכור מעושן וגזור אני צונחת ולד' נמאס לשמוע את זה כי הוא לא שם אז הוא פשוט הולך ואני נשארת לבד לגמרי בגינה בשינקין מנסה לעכל מה דה פאק לעשות עם עצמי עכשיו ואחרי כמה דקות של בכי אני מתקשרת לא' שישר מבקש ממני לבוא מה שמרגיע אותי מאוד (להרגיש לא לבד) עד כדי להתקשר לד' ולהגיד לו שיחזור כי יש לנו עניינים לא פטורים ואז אנחנו פוטרים אותם בשיחה שפשוט מטהרת ואני הולכת לישון אצלו (הפעם באמ</div>Wed, 23 Oct 2013 23:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13946797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13946797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13929080<div align="right" dir="rtl"> שכבתי עם ד' וגם סיפרתי לו והכל בסדר שנינו מתמודדים הוא בטח ישכב עם מאתיים שרמוטות אירופאיות אבל זה בסדר כי. ביי (אני כן מרגישה חופש עצום וזה מדהים וכיף לאללה פשוט נשבר לי מלגור כאן ואני מרגישה שבאספקט הזה החיים שלי הולכים אחורה ואני שונאת לנשום כאן) הכל בסדר גמור אבל כל תא בגוף שלי רוצה את התא המשלים בגוף של השדון היפה שלי ואף אחד מהם לא מקבל אז הם צורחים וזה מחריש לי את העור ואת הלב והכל כואב לי אני מתגעגעת הביתה</div>Fri, 04 Oct 2013 17:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13929080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13929080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13924834<div align="right" dir="rtl"> הזיתי את השיר הזה בויפאסנה והמילים 'אהבה' ו'יקירתי' נכתבו בקמטים של הוילון של הסוכה שלי נזכרתי ביום בו הוא יצר את השיר הזה, וכשהוא סיים הוא הניח על הראש שלי את האוזניות ואמר 'תשמעי, זה בשבילך' (אני אוהבת אותך יצורי שלי) תקציר של מה שקרה: הרגשתי בסוף שהוא צריך לנסוע בלי הגבלה (בלי 'תחזור לפני יום ההולדת'), ואז הסתבר שאי אפשר לנסוע לאירופה בכיוון אחד אז הוא חוזר ב29.11 בבוקר (יום לפני יום הולדתי). אני הנסיכה + הייתי בויפאסנה בשבועיים האחרונים וחזרתי אתמול + חזרתי לגור בבית אחרי סערות רבות בנושא הורגש כי מותר לנו לשכב עם מי שנרצה וזה מצחיק כי בויפאסנה היה יום בו חשבתי על כמה גלקטי יהיה לשכב עם דור. אני מצטרפת לנסיעה שלו של א' ושל עוד איזה דוד לאינדינגב. יהיה מדהים החיים מדהימים. האהבה שלנו היא מעבר להכל</div>Sun, 29 Sep 2013 23:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13924834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13924834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13901136<div align="right" dir="rtl">השדון קונה כרטיס הלוך לאנשהו באירופה יום אחרי שאני נוסעת והוא יחזור כשיחזור. (אבל לפני יום הולדתי) (אני מפחדת) תיכף טראפין בים או: "מי הרג את במבי 2013?!" סול מופיעים מחר וזה משאיר שבוע למוצאי יום כיפור להופעה של השדון ואברי בסירה בג'רוזלם ולמחרת הויפאסנה. אני חייבת לפגוש את כולכם עד יום חמישי. ביי</div>Fri, 06 Sep 2013 17:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13901136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13901136http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13899256<div align="right" dir="rtl">חצי טייס אוטומטי, מעין התעוררות והירדמות סלקטיביות שאינן נתונות לבחירתי. אז אני מתחרפנת לעיתים ומאושרת בשאר אבל בעיקר לא מבינה מה לעזאזל קורה כאן. חזרתי לתיכון ואני משחקת תפקיד באופן מודע כשאני מתלוננת על מורות ועל עבודות וכולם רואים שזה תפקיד ושיכולת המשחק שלי גרועה. אני יוצאת מהטקסטים ומתחילה לתהות מה לעזאזל אני עושה שם על הבמה הזו אבל אז הולכת לישון או אומרת נו טוב והבמאים שמחים ומצלמים את הטייק מחדש. השדון מרגיש כלוא ואני מתחילה לבכות ואז הוא מתחיל לבכות ואז אנחנו מתחבקים ויודעים ששנינו לא מסוגלים לחיות על זכרונות אלא רק לייצר חדשים והוא יטוס בזמן שאהיה בויפאסנה ויחזור כשירצה ואל תגיד לי שאתה תמיד אוהב אותי ותמיד אהיה בלב שלך כי זה נשמע כמו מילות פרידה ועוד יש לנו חיים שלמים ביחד כי ככה כל שיחה בינינו היא שיחה גם ביני לבין עצמי ובינו לבין עצמו. אנחנו שני הצדדים של כל אחד מאיתנו. הוא מפחד בדיוק כמוני ולי נמאס מהתקיעות הזו בדיוק כמוהו. לא הלכתי אתמול לבית הספר כי סענו יחד באוטובוס ואז ירדו בבית הרבנות של תל אביב כדי להתחתן ובסוף הטבעת היחידה שנתתי לו היתה נשיכה בכתף. כמו שצריך </div>Wed, 04 Sep 2013 17:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bloodbuz)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820596&blogcode=13899256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820596&blog=13899256