אני שונאת ימים בהם הוא אוכל פחות ממני זה כמעט לא קורה אבל אני שונאת ימים כאלה ואני שונאת את הגוף הנשי שלי הוא דוחה דוחה דוחה ולמה אני לא רזה ויפה כמו ש' חברה של א' ולמה אני לא שלמה עם עצמי ולמה אני לא מצליחה להיות טהורה באמת בכל הפינות שלי יש עובש ואין לי באמת חברים או כוח לכמעט אף אחד ואני רוצה לצאת איתכן או לפחות שנשב לבירה רגע לפני שאתן מתגייסות כי עדין אתן מיוחדות בטירוף אבל אני לא מוציאה מילה ואני לא מתאימה למערכת החינוך שפעם אחר פעם מאכזבת מחדש וחלמתי איך בטקס הסיום של שנה הבאה אני גונבת לדליה את המיקרופון או מלחתחילה מתנדבת לקרוא טקסט לכאורה ואז נואמת על כמה שהמערכת המגלומנית הזו מלאה בבולשיט ואיך היא מחנכת בני אדם לפחד לחשוב בעצמם ולהפוך לנמלים צייתניות על 12 שנים שהתבזבזו ברדיפה אחרי ערכים והישגים צבועים ושקריים על שטיפת המוח שמגיעה לשיאה במסע לפולין וגורמת לכולם לשמוח על היותם בשר תותחים ועבדים ואיך שהכל כאן כל כך רקוב ואבוד ואאחל לעיוורים שלא ימותו בצבא למען המדינה האבודה הזו ואייחל לשריפת המבנה על כל תכולתו

היום התקשרו לגבי מיונים למודיעין שיש מחר ואמרתי שלא אגיע שאלה למה אמרתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות אז חה צבא המלחמה החלה 

אני שונאת כשמזלזלים ומתיימרים ומזוייפים ומוזילים

ואני שונאת כשיש בי כל כך הרבה רעל ואני שונאת לשנוא ואני רוצה לאהוב את הגוף שלי עוד לפני שארד שני קילו 

והאהוב שלי חולה אז אני רוצה לקנות לו קאפקייק טבעוני ואביא לו המון המון חליטות ותה ומקווה שהוא באמת ירגיש טוב יותר ואז ארשה לו שנלך לתערוכת גראפיטי היום אבל לא איכפת לי אם לא כי איכפת לי רק ממנו

וזה מצחיק כי הברזתי בטעות מהמתכונת בפסיכולוגיה היום כי חשבתי שהיא מחר חה חה חה זה כל כך על הזין שלי ואין לי מושג מה אעשה עם מתמטיקה שנה הבאה חבל שלא תהיה לי תעודת בגרות אחרי כל השחייה במיץ זבל הזה

(הייתי מרגישה יותר טוב אם הייתי אוכלת את ארוחת הצהריים בעקבות רעב ולא בעקבות הרגל)