לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין

אנשים מחביאים ממני דברים, הם לא רוצים שאני אדע עליהם.

אחר כך אני מגלה עליהם בדרך עקיפה דרך הפייסבוק כשהם משתפים את כולם במה שקרה.

החברות הכי טובות שלי שואלות אותי שאלות ומקשיבות לדבריי.

אחר כך הן הולכות ושואלות אנשים אחרים, לעיתים עם סמכות גבוהה משלי, לאמיתות הדברים.

אני שואלת את עצמי, האם אני החיצונית, זו שמוצגת לראווה, היא כל כך מפחידה?

אולי היא נראית כמו אחת שאין בכלל טעם לסמוך עליה?

אני יודעת שאני הפנימית שונה לגמרי מאני החיצונית ולו רק בגלל העובדה שכשאני חושבת, הקול שלי נשמע צלול, ברור פי אלפי אלפים מהקול שאני משמיעה ומהמשפטים שאני מחברת בעזרת הקול החיצוני שלי.

אני שונאת את העובדה שמשאירים אותי מחוץ למעגל פעם אחר פעם.

אני שונאת את העובדה שאתן לא סומכות עליי.

ולא, לא קמתי עם מצב רוח רע, זה פשוט נמשך שנים.