לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין

היום הגיע לעיר שלי הגשם הראשון האמיתי.
סוף סוף הוא הגיע, אחרי שחיכיתי לו כל כך, דרוכה ומוכנה לרגע שבו יפול על האדמה, ירטיב אותה ויחלחל לתוכה.

חיכיתי לאות מהשמים שיבשר על כך שאפשר להוציא את המגפיים מהקופסא ואת המעילים מהארון.

בפולין הבנתי מהו חורף אמיתי. הרגשתי קור עז, מבול אינסופי, וגם שמש חמימה,

וניסיתי לתאר לעצמי מה הם הרגישו כשהלכו ברחובות, כשטיילו, צחקו וכשלא היו עוד.

אבל אני חורגת מהנושא.

התגעגעתי אליו, וזו הסיבה שאני מדברת עליו הרבה.

הייתם צריכים לראות איזה חיוך נמרח על פניי כשפתאום השמים רעמו בכל כוחם, מעזים לקרוא תיגר על השמש.

הקשבתי להם, לרעמים, ואז לברד הניתך על הקרקע, והייתי מאושרת.

כמה יפה הוא הטבע.

כמה יפה הארץ שלנו.

כמה יפה העולם...