לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין

אתמול בלילה לא יכולתי לישון מרוב מחשבות. כדרכן, הן הובילו אותי להבנה שאני זקוקה לחבר. לא חבר-חבר, אלא ידיד נפש שתמיד יהיה שם בשבילי ואני תמיד אהיה שם בשבילו. בזמן האחרון אני מרגישה שאני הולכת ומתרחקת מהחברות שלי ומתחילה להאמין שאני לא יכולה לסמוך עליהן. לפעמים אני מחייכת בגלל המצב ולא בגלל שמחה אמיתית. ה'לבד' הזה משתלט עליי וגורם להרגשה נוראית.

אני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה, אבל אולי כל מה שאני צריכה זה להמשיך לחשוב על זה. אולי המחשבות שלי, שלא כדרכן, יובילו אותי לפתרון. הלוואי שאצליח להגיע אליו במהירות.